חסר רכיב

כהנר אידה

כהנר אידה
-
-
כהנר אידה
1996 - 1908

אידה נולדה בינואר 1908 בעיר נייז'ין שבאוקראינה, בת זקונים לחיה-שרה ושמעון ליפשיץ. האב נפטר כשהייתה בת 9, ואימה פרנסה את המשפחה הגדולה מהפעלת החנות שבבעלותה. 
כנערה הצטרפו אידה, ואחיה המבוגר בשנה, לתנועת "החלוץ-הבלתי-לגאלי" (שבן-עירה אשר כהנר היה מפעיליה) ובאוקטובר 1925 עלתה לארץ עם האח. 
בארץ הם הצטרפו לקבוצת פועלים שגרו באוהלים ועבדו בפרדסי נס-ציונה ורחובות. עקב הקשיים האח חזר לברה"מ, אך רוחה של אידה לא נפלה. בתקופה זאת, היא וחברותיה צולמו לגלוית-דואר, שעותק שלה קיבל אשר כהנר ב-1927, כשהיה בגירוש בקזחסטן, וכך התחדש הקשר ביניהם.
ב-1927 ביקר בארץ הדוד של אידה, סוחר אמיד משיקגו, והציע לה עזרה לרכישת נחלה במושבה. אך אידה, שחלמה על התיישבות סוציאליסטית, בחרה להיעזר בדוד לרכישת השכלה גבוהה. באוקטובר 1927 הפליגה לצרפת ושם למדה באוניברסיטת טולוז. בסוף 1930 השלימה את לימודיה בכתיבת תיזה על הזנת עופות, ושבה לארץ. תחילה עבדה בפרדסים ברחובות, אך כשהתהדק הקשר עם אשר כהנר שהתגורר בהרצליה, הם נישאו ב-1931 ואידה הצטרפה אליו.
אידה ואשר היו בין 30 המשפחות שהקימו את מושב רשפון ב-1936, כשאיתם בנם שמעון (קצ'ה) שנולד ב-1934. ברשפון נולדו עמנואלה ב-1938, ואביגדור ב-1946. אידה התמסרה בחריצות וכשרון להקמת המשק, שכלל בעיקר תרנגולות ופרות, בעזרת אשר שהמשיך לעבוד כפועל בפרדסים באזור. 
ב-1942 אשר התנדב לצבא הבריטי, הודות לנכונות של אידה להישאר לבד עם שני ילדים ונטל המשק. היא עמדה בכך בהצלחה עד לשחרורו בינואר 1946. מעשה זה ביטא את אהבת החיים והאופטימיות שאפיינו אותה כל חייה, גם כששמעון נפצע קשה בקרב ב-1955 וגם כששני בניה השתתפו בשלוש מלחמות.
אידה המשיכה להיות הכוח המניע במשק משנת 1947, שבה אשר החל לעבוד בהסתדרות. בשנים אלו אידה הביאה לביטוי מירבי את השכלתה האקדמית בגידול עופות. היא הקימה לולי סוללות (חידוש בזמנו!) ובהם גידלה מטילות, להקות רביה (בהזרעה מלאכותית, עוד חידוש) ופטמים לבשר. 
כחברת המושב, בעיקר בשנותיו הראשונות, אידה היתה פעילה מאוד בוועדות החינוך והתרבות, יזמה הופעות של אמנים, והייתה שותפה נלהבת בחוג הדרמטי של המושב. האהבה הגדולה לסרטים ותיאטרון ולקריאת ספרים ליוו אותה כל חייה, ובשנותיה האחרונות אף הרבתה ללכת לאופרה.
כשהבריאות של אשר החלה להתדרדר, אידה טיפלה בו במסירות בבית במשך שנים, עד לפטירתו ב-1994. 
אידה המשיכה לאהוב את החיים וליהנות מהילדים, הנכדים והנינים, עד שנפטרה בביתה בגיל 88.

חסר רכיב