כהנר אשר

1994 - 1907

אשר נולד ב-1907 בעיר נייז'ין שבאוקראינה, לאביגדור ומניה, לאחיו ווליה ואחותו בסיה. האב עסק במסחר והמשפחה התאפיינה באורח חיים מודרני למדי.

הודות להצטיינותו בלימודים, אשר היה אחד מארבעת היהודים בשנתון שלו שהורשו ללמוד בגימנסיה היוקרתית בעירו. בהיותו בן 16, השתתף בהקמת סניף תנועת "החלוץ הבלתי-ליגאלי" עם חברים וביניהם אברהם (אברשה) שולמן ומאיר וישנבסקי, שלאחר כעשר שנים היו איתו בין מייסדי מושב רשפון.

עקב פעילותו הציונית, אשר נעצר באוגוסט 1926 ונשלח לגירוש בקזחסטן, ובסוף 1927 הומר עונשו בגירוש מברה"מ. באודסה נפרד מהוריו ואחותו ועלה ארץ, בה הצטרף לחבריו מנייז'ין בחווה חקלאית ברוחמה. ב-1929 עברו אשר וחבריו להרצליה, שם עבד כפועל יומי בפרדסים, והיה מעורב בפעילות ציבורית.

בהיותו בקזחסטן אשר קיבל גלויה עם צילום של פועלות בפרדס בארץ ישראל, ועליה זיהה את ידידתו בת-עירו אידה ליפשיץ, שעלתה לארץ בסוף 1925. כשהגיע אשר לארץ אידה למדה באוניברסיטה בצרפת, והם המשיכו בקשר מכתבים. ב-1930 אידה חזרה לארץ וב-1931 הם התחתנו.

אשר ואידה היו בין 30 המשפחות שהקימו את מושב רשפון בפברואר 1936, כשאיתם בנם שמעון (קצ'ה) שנולד בהרצליה בדצמבר 1934. ברשפון נולדו עמנואלה בשנת 1938, ואביגדור בשנת 1946.

כשאר מייסדי רשפון, אשר המשיך לעבוד כפועל בפרדסים באזור, ועזר לאידה להקים את המשק, שכלל בעיקר תרנגולות ופרות.

ב-1942, בהיותו בן 35, אשר התנדב לצבא הבריטי ושירת בסוללת תותחי-חוף על הכרמל וגם במצרים. הוא השתחרר בינואר 1946 וחזר למשק ברשפון.

בשנת 1947 נענה אשר לפניית ההסתדרות, והיה מזכיר מועצת פועלי הרצליה עד 1953. בתקופת כהונתו פעל רבות לקליטת עולים חדשים בהרצליה ולהקמת המפעלים הראשונים באזור התעשייה של הרצליה.

מהרצליה אשר עבר למלא תפקידים נוספים בהסתדרות, תחילה במחלקת המושבות ואח"כ בוועדת הביקורת המרכזית, "בית המשפט העליון" של ההסתדרות, עד לפרישתו ב-1975. הוא נקרא למלא תפקידים אלו בהסתדרות בזכות הכישרון, היסודיות והיושרה שלו, שהיו לשם דבר.

במקביל לעבודתו בהסתדרות אשר המשיך לעבוד במשק, בשעות הבוקר והערב ובסופי השבוע, בטיפול בפרדסים ובעזרה לאידה בלולים וברפת.

בכל שנותיו אשר היה פעיל מאוד במישור הציבורי ברשפון: חבר הנהלה, נציג המושב בגופים ארציים, ונואם בחגים ואירועים ציבוריים. הוא היה דמות מופתית גם למשפחה, אבא וסבא מעורב ותומך.

בריאותו של אשר החלה להתדרדר בסביבות גיל 80, אך בטיפולה המסור של אידה הוא נשאר בבית עד לפטירתו בינואר 1994, בגיל 86.