קניגשטיין צבי
-
-
קניגשטיין צבי
1987 - 1906
צבי נולד בפולין. הגיע לרשפון עם החברים לארגון רעננה-הדר משנת 1938. כמו יתר חברי הקבוצה עבד מקודם בפרדסי הדר רעננה. פועל חרוץ צמא להיאחז בחקלאות בכל ענפי המשק - התחיל ברשפון לעבוד במרץ ולדאוג לאפשרות לפתח את משקו החקלאי בחריצות יתרה.
הקים משפחה ביחד עם שרה, פיתח את משקו במושב וגידל שני בנים מוכשרים, יעקובי ועמיחי, שהכו גם הם שורשים עמוקים ברשפון.
צבי היה מטבעו אדם חרוץ, ניכר היה תמיד במרצו הרב, ביכולתו לסדר בצורה נפלאה את הסגנון הפשוט והישר של פינת החיים שבנה בכפרנו.
היה גם איש ספר, ספוג תרבות יהודית ונעים-הליכות. למרות שנות העמל הרבות, לא שקע בחיים החומריים וידע להקדיש חלק לא מועט לספר ולחיי תרבות עשירים.
צר מאד ללב שהחבר השקט וישר הלב עבר סבל כה רב בשנים האחרונות בטרם פטירתו. אנו מביעים את השתתפותנו בצערה הרב של המשפחה הדואבת ודעו להתנחם בעובדה שהיה לכם ראש משפחה אהוב וישר הליכות שכל ימי חייו היו עמל למען אפשרות של חיים ישרים, חיי עבודה, בניין ארץ-ישראל מחדש, כמולדת לעם ישראל, לאחר אלפיים שנות גלות וייסורים.
ימתקו לך רגבי עפר רשפון שהפכת בם בחיבה כה רבה, חברנו צבי היקר!
א. ליסוד
כשבאים לבית הקברות
הפגישה עם המצבות
עם הכתובות בשחור
מה עצוב לראות
על אבנים שמות של יקירים
שאינם בחיים עוד.
בגבעה המיוחדת הזו
דממת נצח שרויה
ותחושה של עצב ותוגה
מורגשת בכל פינה ופינה
ואווירה אפופת סודיות שוררת:
בין המצבות שעל הגבעה.
כשבני אדם מתים
רק את לובן הכסות וקבר אטום
למנוחת-עולמים מקבלים
יתר הדברים, בעולם החי משאירים
שם... כבר לשום דבר לא זקוקים
בליבנו חי עוד
אך יחד עם זאת
גם יודעים אנו
שימים עברו - לא ישובו עוד
ולמרבה הצער, נותרו רק הזיכרונות
יהי זכרו ברוך בתוכנו! הקבר צר, אפל גם ביום
ולא רק בליל.
שקט תמידי מהלך מסביב
לא רק בסתיו גם באביב.
המתים, דומם על משכבם מוטלים
ומסורות המוות שם "במרומים"
ליתר דיוק אין אנו מודעים.
אמנם, יש ואומרים
שהנשמות עולות לשמיים
ובפתח השער מלאכים מקבלים
"מי לגן העדן ומי לגיהינום" בקול מכריזים
קיים גם חוג אנשים שבכל זה מאמינים.
שערי השמיים כנראה נעולים על בריחים
וגם כל השומרים, כנראה מעולים
משם... לא נדלף שום דבר
לנו רק ידוע
שצבי יקירנו ז״ל - איתנו איננו כבר.
מוקדש לזכרו של יקירנו צבי ז"ל
במלאות שלושים לפטירתו.
ש.ק.