קריסטל חנוך

2016 - 1934

חנוך עלה עם הוריו מפולין כשהיה בן חצי שנה, גדל בירושלים ולמד בבית ספר תחכמוני. כשהיה נער עבר עם הוריו ואחותו אסתר לתל אביב, שם סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה.

הוא התגייס לחיל התותחנים ונשאר עוד כמה שנים כקצין בקבע. לאחר שעזב את הצבא נסע לניגריה לעבוד כאיש בטחון בחברת נייג'רסול שהייתה שותפות בין סולל בונה לניגרים, וסללה כבישים במדינה. שם, במסגרת עבודתו פגש את מלך שבט היורובה והתחבר איתו. לאחר שנה, כשנסע לחופשה בישראל, פגש את רותי אשתו לעתיד והיא נסעה בעקבותיו לניגריה. כשמלך היורובה שמע שהוא עומד להתחתן, הוא הציע לחתן אותם לפי מנהגי המקום. כך הוא אימץ את רותי לנסיכה וערך חתונה גדולה לפי כל כללי הטקס קבל עם ועולם. הם התחתנו שם שלוש פעמים בראשונה חתונה יהודית כדת משה וישראל, חתונה אזרחית ולאחריה משתה מלכותי, היא אורדולה איוקה אויינדה והוא איודג׳י אג׳מו אוגונדפו. כשחזרו ארצה הוא הצטרף לאביו אהרן לעסקי הצבע ותחת ניהולו חברתם התפתחה גדלה ופרחה.

חנוך הגיע למושב רשפון מתל אביב בתחילת שנות ה-70 עם אשתו רותי וארבעת ילדיהם, אורן, שרון, מיכל, ודפנה.

אחרי תהליך קבלה ארוך הם קנו את המשק ממשפחת ונציה שקנתה אותו בזמנו ממשפחת פפרקורן. הוא היה "חקלאי צבע" כהגדרתה של בתו דפנה, כשהייתה קטנה ונשאלה לעיסוקו.

חנוך היה קבלן צבע מוביל מהגדולים והוותיקים בתחום, ועסק בפרויקטים שונים ומגוונים מפשוטים ועד למסובכים ולגדולים ביותר, ממטולה בצפון ועד אילת בדרום. מהכור בדימונה, דרך מפעלי ים המלח, טורבינות בתחנות הכוח של חברת חשמל, הסיפון בנחל עמוד של המוביל הארצי, עגורנים, מכלים בקצא"א ותש"ן, מנהרות לתחבורה בירושלים ובנצרת, בתי חולים, בתי מלון, מפעלים, מגדלי משרדים ומגורים, אולמות תרבות ועוד ועוד. עם זאת, אדמות המשק עובדו תמיד והיו לו גידולי אבוקדו, שמוטי, פומלית, פסיפלורה, שקדים וזיתים.

חנוך היה הרפתקן וסקרן, הוא אהב מאוד לטייל בארץ ובחו"ל, לראות מקומות לפגוש אנשים ללמוד לטעום ולצלם סרטים. חנוך היה איש ארץ ישראל, איש של אנשים, חבר נהדר ונאמן, איש של נתינה, נדיב וטוב לב, איש שיחה מעניין, בעל אוהב לרותי, אבא וסבא אוהב מסור דואג אהוב ונערץ, איש משפחה למופת.

מותו השאיר חלל גדול בליבנו והוא יחסר לנו מאוד.