חסר רכיב

שמוקלר אביגדור

שמוקלר אביגדור
-
-
שמוקלר אביגדור
1984 - 1898

היכרותי עם אביגדור מחזירה אותי לשנת 1920 בקישינוב שבבסרביה, מקום הריכוז של חלוצי העלייה מרוסיה ואוקראינה. בסתיו של אותה השנה הגעתי לבית החלוץ בקישינוב עם קבוצת חלוצים מאוקראינה שלאחר טלטולים רבים, תוך ההסתכנות של גניבת גבול. שם כבר מצאנו חלוצים מפינות שונות של רוסיה שחיכו לאפשרות של תזוזה אל היעד העיקרי - לארץ ישראל. מהיום הראשון בלט ביניהם אביגדור כדמות מיוחדת, טיפוס של חלוץ על כל המשתמע מכך. אותה החריצות, אותה חכמת-ידיים, אותה אהבת-אדם, אותה נכונות להבין את הזולת ולעזור לו תוך מסירות-נפש כפי שהכרנו אותו בהיותו חבר ברשפון. נסיעתנו מרומניה כארגון חלוצים שנקרא "הקבוצה הרביעית המאורגנת" נמשכה כחצי שנה ובפרק זמן זה עברו עלינו חיים קשים כקבוצה שיתופית וחיים אלה תבעו מכל חבר וחבר הסתגלות מיוחדת לחיי שותפות.
אביגדור התגלה כדמות אנושית בעל נפש עדינה ומידות תרומיות אנושיות-יהודיות. הודות למספר רב של דמויות כאלו בתוך קבוצה של 101 חבר וחברות, החזיקה קבוצתנו מעמד והגענו לארץ בריאים ושלמים בכל המובנים, מוכנים ומזומנים לקיים את כל המצוות הקשורות בבניין המולדת - כפי שנאמר בשיר שהיה שגור בפינו: "אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה"!
מאז נפרדנו ולא נפגשנו שנים רבות. וביום בהיר אחד, ביושבי על יד שולחן עבודתי במזכירות רשפון, הופיע לפני אדם והציג את עצמו כאביגדור שמוקלר. נדהמתי ושמחתי מאד, לאחר שנוכחתי מדיבורו שזה אותו אביגדור שהכרתי אותו בנסיעתנו המשותפת לארץ. מובן מאליו ששמחתי שחברי הטוב מאז יהיה בין חברי רשפון. אותו שמוקלד החרוץ, בעל היכולת וההבנה בכל שטחי החיים וביחוד הבנתו ויחסו הער לזולת, התגלה במשך השנים שעבד וחי עם משפחתו הנפלאה במושב רשפון. דמותו לא תישכח בתוכנו ותישמר בין הדמויות הנפלאות שבאוצר עמנו, המעשירים את חיינו ותרבותנו.
אביגדור היה חבר נאמן לרשפון ואהב את אדמתה, שטיפל בה ושיקע את עצמו בכל נפשו ומאודו הביע את רצונו להיטמן בה. קיימנו את צוואתו ברצון רב והבענו בזה מלוא הערכתנו לאדם, החלוץ האמיתי.
ימתקו לך רגבי העפר של רשפון, אביגדור היקר!.

אברהם ליסוד

חסר רכיב