חסר רכיב

בוכוולד ויקטור ואילונקה

בוכוולד ויקטור ואילונקה
-
-
בוכוולד ויקטור
1979 – 1910

בוכוולד אילונקה
2004 - 1919

מכיוון שהורי אינם בין החיים, לדאבון ליבי, הרבה אנשים ברשפון לא הכירו אותם או שכחו אותם.
ניתנת לי פה הזדמנות לעלות את זכרם ואת חלקם בבניית מושב רשפון.
הורי עלו לארץ בשנת 1948 באניית המעפילים קפלוס שכמעט טבעה בדרכה לארץ.
לאחר שהייה במעברת באר יעקב הגיעו לרשפון עם עוד 34 משפחות – אבא, אמא ושתי בנות, אני אנטוניה (כיום שמי ענת) ואחותי נטליה.
בגלל שההורים לא היו כל כך צעירים (בסביבות גיל 40) ועברו את כל תלאות השואה ומעולם לא עבדו בעבודה פיזית קודם לכן, הסוכנות לקחה אותם לסיורים בלוד ורמלה והציעה להם להתיישב שם באחד מהבתים הנטושים. אך הם בחרו להצטרף לקבוצת היוגוסלביים שהגיעה לרשפון.
הוותיקים קיבלו אותנו יפה, פינו בתי אימון ורפתות ואת בית עבד הנטוש. התיישבנו אנחנו בבית עבד עם עוד שלוש משפחות, ללא מים זורמים וחשמל.
אחרי מספר שנים קיבלנו צריפים שוודיים בהם היה חם בקיץ וקר בחורף.
אנחנו קבלנו את הבית הצפוני ברחוב (כיום רחוב השקד) והדודים שרה וליאו קבלו את הבית השכן.
מאחר ולהם לא היו הילדים, אני ואחותי היינו כמו ילדים שלהם וכל פעם שהיו "צרות" בבית פשוט עברנו לחצר הסמוכה וקבלנו שם תמיכה והצדקה.
למרות כל הקושי והתלאות רוחם של הורי לא נפלה. בימי חג ושבת פנויים התארגנו מספר משפחות בניצוחה של אימי עם סוס ועגלה וירדו לחוף סידני-עלי ליום כיף. 
המשפחה עזבה את רשפון בשנת 1954 ועברה לנתניה.
אבי ויקטור שעבר את השואה בעבודות כפיה בהרי הקרפטים ברומניה ואיבד את אימו ואחד מאחיו באושוויץ, היה ונשאר אדם מתון, אוהב את הזולת. בעיני מעין "פילוסוף של החיים". בכל סיטואציה ידע למצוא את הטוב. הוא נפטר בגיל 69 מרוב עבודה שהייתה מעל כוחותיו. 
אימי היתה הדינמו של חיינו. אי אפשר היה לעצור אותה לא בשמחת החיים ולא בעבודה ולא בנתינה ללא תמורה.
ההורים שלחו אותנו הבנות ללמוד בחו"ל בשנות ה-50 כי שם הלימודים היו לנו בחינם ובארץ לא היו אמצעים למימון, באמרם שרק מה שיש לנו בראש ובלב איש לא יוכל לקחת מאתנו.
 כתבה: ביתם ענת רומן (אנטוניה בוכוולד)

חסר רכיב