חסר רכיב

זילבר אסתר

זילבר אסתר
-
-
זילבר אסתר
2008 - 1915
אסתר, בת יהודית, נולדה לבית משפחת גרינברג, בת בין שני אחים, בני ויוסי. הנסיכה האהובה של אביה ישראל. המשפחה חיה בכפר פולני קטן, סמוך לעיר דורוכוב והייתה בעליה של כלבו שהכול היה בו, מבדים ססגוניים ועד טבק. אסתר עבדה לצד אביה, שהטיב להעריך את כישוריה וטעמה המשובח והיה לוקח אותה לעיר הגדולה לבחירת הסחורות לחנות, שכן ידעה לקלוע לטעמם של הלקוחות.
בנערותה התארסה למשה זילבר אותו הכירה הודות לידידות בין ההורים. הנסיכה של אבא לחשה על אוזנו כי מצאה את בחיר ליבה, וכעבור שנה השניים התחתנו כשהיא בת 17, "פישרית" קראו לה ביום חתונתה מפאת גילה הצעיר, אך כבר אז ידעה בנחישות לעשות את בחירותיה ולהקשיב לצו ליבה.
בינה, בתם הבכורה, הפכה אותם למשפחה. כשמלאו לה שנתיים, השניים לקחו החלטה גורלית שהשאירה אותם בחיים, ועלו בשנת 1935 למולדת היהודים וכך ניצלו ממלתעות הרשע האכזריות של השואה, אך לא כך היה אצל כל בני משפחתם זיכרונם לברכה.
ההפלגה לארץ ארכה קרוב לשבוע בספינה עם מיטות קומתיים, דחוסה עם משפחות ואוכל מדוד. כשהגיעו ליעד הנכסף, עגנו בנמל יפו וזה תחילתו של סיפור ציונות טהור, המספר על משפחה חלוצית ופטריוטית שבמו ידיה בנתה בית ומשק לתפארת. תחילה הגיעו לגן שמואל וכעבור שנה רכשו משק עם צריף קטן ברשפון. בעבודת כפיים וזעה מרובה הקימו לולים ורפת, גידלו ירקות ופירות וזכו לשפע של יבול גם בעיתות קשות. המשפחה התרחבה ונולדו עוד שתי בנות, שרה האמצעית ויהודית הקטנה.
ובנימה אישית, סבתא אסתר, בבושקה שלי, היתה הסבתא האהובה והיקרה שלי בכל העולם. אשה מלאת קסם אישי, נדיבות לב ענקית, אשת חברה מהמעלה הראשונה ומכניסת אורחים שאין שני לה.
"הפרלמנט של זילבר" נקרא ביתה, וכל שבת אחה"צ, הפרלמנט היה מתכנס בבית, חברות וחברים היו מגיעים, מסורת של שנים ארוכות, השולחן היה עמוס כוסות קפה ותה, עוגות ומאפים ישר מהתנור. סיפורים מכל הזמנים היו נשמעים ומנעימים את האוירה, ואני, כילדה, גמעתי בהנאה את כל הסיפורים.
אני זוכרת את צפורה סטליק, יטי זמיר, יהודית צומר, אידה ושולקה סמולר, נחמה ואליעזר אגוזי, שושנה רובינשטיין, בתיה כהן, שרה צ'רבוניץ, מרים פימשטיין ועוד רבים וטובים שלא הזכרתי.
ולסיכום אסיים בשמחה שזכינו לקבל את אסתר "שלי" שנולדה בדיוק ביום הולדתך ועשר שנים לאחר לכתך.
חסר רכיב