שייכות: משפחת סלעי – קלרה ואלכסנדר 1948-1960
משפחת בן –יקר-רותי ז"ל וחיים החל מ- 1960

משפחת סלעי הגיעה לרשפון בשנת 1948 לאחר שעברו את תלאות השואה באירופה.
קלרה כניצולת אושוויץ עם כל המשתמע מכך, איבדה את כל משפחתה בשואה, הורים , אחים, אחיות ועוד רבים אחרים.

אלכסנדר שהה מספר שנים במחנה ריכוז, הצליח להימלט והצטרף לפרטיזנים של טיטו ביגוסלביה.
למרות שלא היה למשפחת סלעי שום מושג בחקלאות לפני בואם לרשפון ל"הרחבה", עסקוכאן בחקלאות אינטנסיבית, היה להם משק מעורב- רפת, לול וירקות שגידלו בהצלחה.קשיים לא חסרו להם, קלרה מספרת על לילה קשה במיוחד, כאשר מסתננים מקלקיליה גנבו את הפרד היחיד שהיה להם. קבוצת חברים ואלכסנדר בראשם הלכו אחר העקבות עד לקיבוץ רמת השופט, שם מצאו את הפרד שכנראה התעקש כמו "פרד",לא המשיך ללכת עם הגנבים מקלקיליה וכך הוחזר לאחר כבוד לרשפון.

בשנת 1960 (דצמבר) מכרה משפחת סלעי את המשק למשפחת בן-יקר: רותי, חיים וגילי שהיה אז בן שנתיים,אשר הגיעו מקיבוץ יקום.
משפחת בן-יקר הגיעה לרשפון בזכות מתי וחדווה ניצן. (מתי וחיים שירתו יחד בצבא תקופה ארוכה ובתפקיד דומה.)חיים אסיר תודה להם על כך עד היום הזה.

רותי (לינהרדט) בן-יקר- נולדה ב-1936 בעכו (בבית!) להורים שעלו מגרמניה.
בילדותה המוקדמת נדדה רותי בין בתים רבים: חיפה, יבנה, משפחת ארליך בתל עדשים, שהחזיקה בביתה עוד ילדים כמשפחה אומנת, (ביניהם גם שמעון רימון המכונה "כושי") משם עברה לגנינר ולדודה הטובה חנה להמן משדה ורבורג.
חיים בן-יקר-נולד ב-1935 בעיר העתיקה בירושלים. הוריו היו בני משפחות דסה ובן- יקר,שהיו דור עשירי או יותר תושבי פלשתינה- ארץ ישראל.
חיים למד בחדר (כותב) מגיל שלוש, בגיל שש המשיך לימודיו, באופן טבעי, בישיבת פורת יוסף שבעיר העתיקה.כל זאת מתוך כוונת משפחתו (בעיקר הסבא!) להפוך אותו לרב בישראל.

בשנת 1948 אולצה המשפחה, יחד עם כל תושבי העיר העתיקה, לעזוב את המקום עקב נפילת העיר העתיקה לידי הירדנים.
ב-1949, בהיותו בן ארבע עשרה, עשה חיים תפנית של 180 מעלות ועבר, ביוזמה אישית שלו, לקיבוץ בית אלפא – מישיבה בעיר העתיקה לקיבוץ של השומר הצעיר.

בשנת 1952 לאחר איחוד של חברות הנוער מבית אלפא ושער העמקים, נפגשו רותי וחיים, אחרי תקופה של חברות ושירות ביחד בנחל, נשאו ב- 1956.
שלושת הבנים: גיל, יובל ועודד,חיו עבדו ופיתחו בכוחות משותפים את המשק ברשפון.
בתחילת 1992, הלכה רותי לעולמה לאחר מחלה קשה. זכרה בלבנו תמיד.

שלושת הבנים נשואים:
גיל להדרה ולהם שלושה ילדים איתי, רעות, ויעל.
יובל לרחל ולהם שני ילדים טל ותומר.
עודד ומריה ולהם שלושה ילדים ג`ייקוב, רותי. ומאיה.
גיל הוא ה"בן הממשיך" ומשפחתו גרה בחצר המשק ברשפון.
יובל ורחל גרים ברשפון במשבצת של בנים ממשיכים.
עודד ומשפחתו מתגוררים בבריסבן – אוסטרליה.

המשק של משפחת בן-יקר פעיל עד עצם היום הזה, גילי ויובל עובדים בשותפות מלאה.
לאורך השנים גודלו ירקות, מטעים, פרחים ובעיקר תפוחי אדמה בשטחים נרחבים.
במשך שנים רבות חיים היה פעיל בהנהלת המושב ובהנהלת המועצה האזורית חוף השרון.
לצערנו, רותי הלכה לעולמה בתחילת 1992, לאחר מחלה קשה. זכרה נצור בלבנו.
חיים,שיבדל לחיים ארוכים, הכיר את תמר בר-ניר שנולדה בבאר–טוביה (משפחת הרמתי)
לאחר חברות של כשלוש שנים ולחץ של אמא לונה (אמא של חיים) שלא ראתה בעין יפה חיי חטא, נישאו השנים וכך הצטרפו למשפחה בנותיה של תמר אסנת , ענת ומשפחותיהן.

סה"כ שלושה בנים , שתי בנות ושלושה עשר נכדים.
תמר בר-ניר בן-יקר עבדה 35 שנים במערכת החינוך ברמת השרון, העמידה תלמידים רבים וניהלה חטיבת ביניים בצד עיסוקים נוספים.
היום תמר וחיים פנסיונרים עסוקים מאוד בתחומים שונים
הכוללים עזרה עם הנכדים, לווי יעוץ וסיוע בתחומים נוספים רבים
וממש לא מבינים כיצד היה לנו זמן לעבוד.
לסכום: רשפון הוא מקום שכיף לחיות בו, הן בגלל המיקום
ובעיקר בגלל חברים רבים וטובים שיש לנו כאן.