משק פלש
רח` הדפנה 19
אמי,אחותי ואני עלינו ארצה בשנת 1948. נלקחתי ישר לצבא ואני עלם צעיר בן עשרים.
אחרי שירות של שנתיים אמי ואני הצטרפנו לקבוצת היגוסלוים במושב רשפון.קבלנו צריף ללא חשמל ומים,אך סוף סוף מקום משלנו.
התקבלתי לעבודה אצל פנחס נומברג בתור פועל, עבדתי בעיקר בחקלאות ובכל עבודה שהתבקשתי לעשות.חסכתי כסף וקניתי סוס והתחלתי לחרוש אצל אחרים, בכסף שהרווחתי ניסיתי לגדל ירקות. הצלחתי בגידולים אך לא אהבתי ענף זה והחלטתי לנסות לגדל בקר. את הפרה הראשונה קניתי אצל ברזין, שמה היה עתידה, ומסתבר שהוא מכר לי אותה מכיון שהיתה לגמרי משוגעת. אחרי מאמצים רבים ודברי חנופה הצלחתי להכניעה אותה ולחלוב אותה.את החלב מכרתי לכל השכנים. מהסוכנות קבלתי עוד עגלה, הרבעתי אותה ולאט לאט גדל העדר.
בשנת 1951 נישאתי לולי,וצביקה נולד ב-1953. הרפת המשיכה לשגשג ושנינו גידלנו ירקות כשהתינוק ישן בארגז ירקות לידינו.
אך עדיין לא הייתי מסופק וכך בשנת 54 קניתי ג`יפ צבאי ישן והתחלתי להסתובב ברחבי הארץ קונה ומוכר בקר.
בבית חלבנו שלוש פעמים ביום והובלתי את החלב על הסוסה נדה, למחלבה היכן שהדואר נמצא היום.
הרפת גדלה וכך גם צביקה שעזר הרבה במשק.נכנסה גם המודרניזציה וקנינו מכונות חליבה חדשות שעלו כמו כל הרפת שלנו אך כך יכולנו להמשיך ולגדול.
צביקה סיים את הצבא והמשיך לעבוד איתי ולאט העברתי לו את המושכות, נכנסה רוח צעירה, הגדלנו את הרפת והגענו למספר גדול של פרות חולבות, משק מודרני ויעיל. לצערי, בשנת 2003 נאלצנו להוציא את משק החלב מסיבות פוליטיות של מועצת החלב. בצער רב ובדמעות ראיתי איך מגיעות המשאיות ומוציאות את הפרות מהמשק. והנה היום הנכד שחר, לוקח חלק פעיל במשק ואחראי על דיר הכבשים ההולך וגדל, ואני, אני מסתובב במשק נהנה לראות שיש המשכיות לעמלי, פה ושם עוד מבקשים את עצתי ואני יודע שהמשק אותו הקמנו ביזע מטופל בידיים טובות.
אצ`י פלש
נולד בשנת 1927