מושב רשפון
מושב רשפון
חסר רכיב

קרסו נורה ומרדכי (מקי) מש

משק קרסו מרדכי (מקי) ונורה
רח` השקד 13

המשק נקנה ממשפחת רוזנברג בשנת 1971 ע"י נורה ומקי קרסו.
נורה ספקטור נולדה בארגנטינה ב-16.5.1948, לבית משפחת הורוביץ. סבה שחי בפולין היה בן דוד וחבר קרוב של בנימין מינקה (ראה משק מינקה), לשניהם היתה ויזה לעלייה לפלסטינה בשנת 1930. אך תכנית העליה השתבשה בגלל תקרית מצערת במאפיית הסב של נורה, בה נפצע הסב, אושפז בבית חולים בנתי, תוקפם של הויזות עמד לפוג והמשפחה עודדה את בנימין מינקה לעלות מיד לפלסטינה כדי להמנע מגיוס לצבא הפולני.
בשנת 1931 החליט הסב ללכת בעקבות אחיו לארגנטינה, ושם הוא הקים את משפחתו. ב-1970 נכדתו נורה החליטה ללמוד עברית באולפן רמת הכובש, היא הגיעה עם קבוצה ציונית מצ`ילה בעת עלייתו של אליינדה לשלטון, בתקופה זו יהודי צ`ילה מהרו לעזוב ולעלות ארצה.
מקי יליד יוון 1946, גם הוא בא ללמד עברית באולפן רמת הכובש, אחרי סיום למודי הכימיה.
מקי בן בכור למשפחה ניצולת שואה. אימו אווה ילידת 1922, מהונגריה. אביו פפו יליד 1912, מסלוניקי. היה במחנה ריכוז יחד עם הוריו ואחיו הקטנים, כולם נספו במחנה, רק פפו ניצול יחיד נשאר שרוי בדכאון עמוק והאמין שגם סופו למות. באותה עת הכיר במחנה בחורה צעירה, נמרצת, חזקה ואופטימית, התפתחה ביניהם אהבה גדולה ולמרות הפרדות הרבות והממושכות במשך המלחמה, פפו התמיד לחפש אחריה ותמיד מצא אותה. הם נישאו שלוש פעמים במשך המלחמה ובתום המלחמה הקימו את ביתם ביוון, שם נולדו להם שלושה ילדים: מקי, מוריס ודייזי.
אנחנו נשאנו בישראל בשנת 1971 והחלטנו להקים את ביתנו בארץ. הוריו של מקי התנגדו מאד מאחר ורצו שמקי ימשיך בעסקים בסלוניקי. שלמה אטיאס קרוב משפחה ואביה של שרה דרורי (ראה משק דרורי) בא לעזרנו והציע להוריו של מקי לרכוש לזוג משק ברשפון, בטענה שזו השקעה כלכלית מצויינת והאב פפו השתכנע ללכת על רכישת משק. גם כאן התעוררה בעיה, ועדת הקבלה והנהלת המושב טענו שהזוג אינו מתאים ואינו מתכוון לעסוק בחקלאות.
פפו האב הופיע בפני ההנהלה וערער על ההחלטה בנימוקים שונים, כולל סבלו בשואה וכל זאת למרות רצונו האישי שמקי ימשיך לעסוק בעסקי המשפחה. ההנהלה לא השתכנעה, הזוג נעלב וכמעט התייאש. כאן צצה הישועה מצד משפחתי, משפחתו של בנימין מינקה, אותה כלל לא הכרתי, שבאה לעזרתנו. בנימין כחבר מושב פנה להנהלה והצליח לשכנע את החברים בעזרת הסיפור האידאליסטי של המשפחה בפולין.
סוף טוב הכל טוב, הוחלט לקבל אותנו ומשנת 1971 מקי ואני חיים ברשפון. תחילה מקי עבד ככימאי בביח"ר אביק ואני עבדתי בבנק הפועלים. בנינו את משקנו בעזרת והדרכת חקלאים יותר ותיקים, מוטי גבאי ואהרון פיליש ז"ל, הם לימדו את מקי לגדל פרחים וירקות. בהמשך דרכו מקי עזב את "אביק" ועסק בחקלאות בלבד. עם עליית הורי ארצה הם הקימו יחד עם מקי ענף חדש- פנסיון כלבים.
משפחתנו גדלה נולדו שלשת הבנים: יוסי יליד 1977, נשוי לשירלי ואב ליובל, גר ברשפון.
דניאל יליד 1981, חי כיום ברשפון.
אמיר יליד 1983, מתגורר בת"א ולומד בסלוניקי.
בשנת 1984 נשלחתי מטעם בנק הפועלים לניו-יורק, כל המשפחה ארזה מזוודות ובמשך חמש שנים חיינו בארה"ב. שם גם נולדה בתנו שרית ב-1987, כיום משרתת בצה"ל. כאשר הגענו לניו-יורק פפו אביו של מקי טופל שם במחלת הסרטן ובפסח 1984 נפטר, מקי הביא את אביו לקבורה ברשפון.
בשנת 1988 חזרנו מארה"ב, מקי המשיך עבודתו בחקלאות, אך עבודה זו הלכה ונעשתה בלתי רווחית, וב- 1995 מקי החליט לחזור לעסק המשפחתי בסלוניקי, בית חרושת לצביעת טקסטיל. כיום מקי נמצא באופן קבוע על קו רשפון – סלוניקי.
אני פרשתי לפנסיה מוקדמת. לאחרונה אני פעילה בהנהלת המושב, מעת לעת אני מאמצת ומגדלת כלבי נחייה ובעיקר נהנית ממשפחתנו הגדולה והנכד יובל, שנולד ביום הולדתי 16.5.2005
כתבה:נורה קרסו
חסר רכיב