בן יקר רות
-
-
בן יקר רותי
1992 – 1936
רותי לינהרדט נולדה בעכו למשפחה יקית, שעלתה מגרמניה ב-1933.
ההורים נפרדו סמוך ללידתה ועקב כך עד גיל שש רותי נדדה בין בתים רבים, בחיפה, ביבנה, גניגר ובמושב תל עדשים, שם חייתה אצל משפחת ארליך שהייתה משפחה אומנת, בה גדלו במקביל מספר ילדים בתנאי אומנה. רותי גרה שם בחדר אחד עם שמעון רימון, המכונה כושי, הידוע מפונדק "הקילומטר ה-101" בואך אילת.
בגיל שבע אספה את רותי לביתה הדודה הטובה והנבונה משדה-ורבורג, שהייתה אחות רחמנייה בכמה ישובים באזור. בביתם של הדודה והדוד, הנס וחנה, חוותה רותי את השנים המאושרות בילדותה, הם עיצבו את אישיותה שגדלה להיות אדם חיובי ומקסים.
כשרותי הגיעה לגיל 14, בשנת 1949, היא הצטרפה לחברת נוער בקיבוץ שער-העמקים שם הייתה אהודה ומקובלת חברתית. ב-1952, במסגרת מפגשים בין חברות הנוער של השומר הצעיר, פגשה רותי בת ה-16 את חיים בן יקר בן ה-17 מבית-אלפא. לאחר חברות בין השניים ושירות מקביל בנח"ל, נישאו השנים בשנת 1956 ועברו לקיבוץ יקום. בשנת 1960, כתוצאה מההתנגדות ללינה המשותפת ביקום, עברו רותי וחיים ובנם גילי בן 2.5 שנים למושב רשפון. ברשפון נולדו יובל ועודד.
גילי ויובל הקימו בית ומשפחה במושב.
רותי הייתה אישיות שייחסה לאדם, למשפחה, ולעבודה ערך עליון. תענוג היה לחיות במחיצתה. תמיד נתנה כתף והתנדבה לפעילויות ציבוריות בכפר כמו ביקור בבתי הקשישים עם עציץ ועוגה בימי הולדת, לשוחח איתם ולשמוע את זיכרונותיהם. יש לציין שרובם היו ניצולי שואה והיא יכלה לדבר עימם בגרמנית שהייתה שפת האם שלה. הנוהג לבקר את החברים הוותיקים ביום הולדתם היה נוהג יפה וחשוב חבל מאד שמסורת זאת לא נשמרת עד היום.
זכורה לי שנה של התנדבות של רותי וגילה להן לחברה להגנת הטבע, השתיים הכינו 20,000 שתילי גרניום להפצה בכל ערי הארץ בט"ו בשבט.
רותי אישה "קטנה" גדולה הייתה חרוצה מאד, עבדה בשדה עם הפועלות הערביות שהעריצו אותה על יחסה האוהב והשוויוני. בצד עבודתה במשק ניהלה בית עם שלושה בנים בהרבה כבוד הדדי וכבוד לכל אחד.
אהבנו אותה מאד. לצערנו היא נפטרה בגיל כה צעיר, והיא רק בת 55.
רותי נצורה וזכורה בליבנו תמיד.
יהי זכרה ברוך!!!
כתב: בעלה חיים בן יקר