ברזין חנה

2000 – 1915

חנה נולדה בשנת 1915 בעיירה לבדובה שבחבל וילנה, למשפחת מלינקי שדבקה בשפה העברית ובפעילות ציונית. חנה התחנכה בביה"ס "תרבות" על טהרת השפה העברית והייתה פעילה בתנועת "החלוץ הצעיר" ובאופן טבעי הובילה אותה פעילות זאת לעלות לארץ. אחותה הבכורה רות הייתה הראשונה לעלות ולהתיישב עם חברי הקבוצה שהקימו את קיבוץ שפיים וחנה עלתה אחריה, בשנת 1935, והצטרפה אליה לקיבוץ. אבי המשפחה ואחיהן הקטן היו האחרונים להגיע לאחר שאם המשפחה נפטרה בחו"ל.

לאחר תקופה קצרה עזבה חנה את הקיבוץ ועברה לעבוד כפועלת בפרדסי פתח תקווה והדר. שם הכירה את יוסף ונישאה לו בשנת 1936. לאחר תקופת עבודה משותפת ומשהצליחו לחסוך בעמל רב כסף לקניית נחלת אדמה בארץ ישראל, רכשו חנה ויוסף חלקת אדמה בארסוף ביחד עם קבוצת חלוצים שכונתה "קבוצת ארסוף". בשנת 1938 נולדה להם בת בכורה, אסתר. בשנת 1940 עלתה המשפחה להתיישבות.

עם התקדרות ענני מלחמת העולם השנייה, והקושי לקיום כלכלי עצמאי, הצטרפו מתיישבי קבוצת ארסוף אל מושב רשפון שקם בשנת 1936. חנה הייתה מלאת מרץ ואופטימיות שעזרו לה לעבור את השנים הראשונות שהיו קשות ומלאות אתגרים. מים זורמים לא היו בבתים, השירותים היו בחצר, העבודה בשדות הייתה קשה ארוכה ומלאת אתגרים, אך שמחת החיים הטבעית שלה עמדה לצידה בהתמודדות עם כל קושי.

גם בחיי המשפחה עמדו מולה אתגרים קשים. שני הילדים שנולדו אחרי אסתר, סבלו ממחלה גנטית נדירה ונפטרו כבר בשנותיהם הראשונות.

אך על אף כל הקשיים המשק החקלאי פרח, אסתר בגרה והתחתנה, נולדו נכדים, ובאו ימים של שמחה ונחת, עד המשבר הבא. בשנת 1969 נפטר יוסף ממחלה קשה, וחנה נשארה בגפה, אך עם אסתר, אמנון והנכדים שהיו מקור הגאווה והשמחה של חייה.

חנה הייתה מקור אור לכל אדם שהכיר אותה. טוב לב אין סופי, חריצות מדהימה ומעל הכול היכולת המופלאה לראות בכל דבר רק את הטוב ולהתעלם לחלוטין מהרע.

חנה נפטרה בשיבה טובה, בשנת 2001, כשהיא בת 86.