גבעון מירה

2009 - 1931

אמנו, מירה (מרים) נולדה לולדו ואילנה (אילוש) קראוס בעיר נובי-סאד שביוגוסלביה (כיום סרביה) בשנת 1931. עד פרוץ מלחמת העולם השניה היתה לה ילדות יפה במשפחה אוהבת וענפה. בשנת 1938 נולדה אחותה נעמי. מירה הלכה לגן יהודי ולבית ספר יהודי עד כתה ד'. בכתה ה' החלה גימנסיה בה היו ילדים סרבים, הונגרים ויהודים, וכולם חיו בצותא בשלום ובידידות.

ב-1941 נכבשה יוגוסלביה על ידי הגרמנים, ואביה, ולדו, שהיה קצין בצבא היוגוסלבי, נלקח לשבי, ומירה, אמה ואחותה נעמי נשארו לבד בנובי-סאד. כשהאזור עבר לשליטה הונגרית היתה עדה לטבח בחורף 1942, בו נרצחו סבתה ואחד מדודיה ואשתו יחד עם כאלף יהודים. למזלן הן לא נלקחו לגדות הדנובה כשרוב היהודים נרצחו והושלחו למים הקפואים. אך אחרי שנתיים, במאי 1944, הן נשלחו לאושוויץ יחד עם יהודי הונגריה, בהיותה בת 13.

באושוויץ היא איבדה את אחותה בת ה-6, אך שרדה יחד עם אמה את הסבל וההשפלות הבלתי ניתנים לתיאור. כעבור חצי שנה הן עברו לבית-חרושת לחלקי מטוסים בעיר ציטאו, וסיימו את תקופת הבלהות בעבודת בכפיה. מירה ואילוש חזרו לנובי-סאד דרך צ'כוסלובקיה והונגריה. מירה חזרה לספסל הלימודים, אך סירבה להצטרף למפלגה הקומוניסטית כפי שעשו רבים מחבריה.

בדצמבר 1948 שארית הפליטה היוגוסלבית עלתה לישראל, ועימה משפחת קראוס. על האוניה 'קפאלוס' שהובילה אותם לחופי הארץ פגשה מירה את ג'ורג'ה (דוד), והאהבה התלקחה. דוד התגייס לצבא היישר מן האוניה, ומירה המשיכה עם הוריה למחנה העולים בבאר-יעקב. כאשר משפחת קראוס התיישבה ברשפון, מירה עברה לשם עם הוריה, והיא ודוד התחתנו בבית התרבות ("בית גופרמן").

למירה ודוד נולדו שלושה ילדים, הבכורה דניאלה, ואחריה אילן, ולאחר זמן אורן. אילן ודניאלה גרים בוונקובר שבקנדה, ואורן נשאר ברשפון עם משפחתו.

מירה עבדה במשך שנים במועצה האיזורית חוף השרון והיתה מוערכת על ידי חבריה לעבודה, שהפכו אף לחברים. לאחר מכן ניהלה מירה את בית העם בחריצות ובנאמנות, וגם על כך היתה גאוותה.

כשדניאלה עברה לקנדה, החלה מירה לצייר בחוג של המועצה האזורית, ואח"כ אצל שמעון קפלן. החוג בביתו בימי שני היה מקום מפגש שבועי, מקום לשמחת היצירה והתפתחות אישית. כשרונה בציור עבר לילדיה ונכדיה.

בשנת 1998, עברו הורינו לוונקובר, קודם לשנה, ונשארו שלוש, ולבסוף קבעו את מושבם שם. באותו זמן בריאותם של ההורים החלה להתדרדר. מירה סיימה את חייה בדצמבר 2009 ונקברה ליד דוד.

דניאלה, אילן ואורן גבעון