פוזיס שרקה
-
-
פוזיס שרה (שרקה)
2001 - 1916
שרקה נולדה בכפר ז'גר שבליטא, משפחתה היתה בעלת חנות לבדים והוריה גידלו 5 ילדים, 3 בנים ו-2 בנות.
בסניף "החלוץ" ניטע בה רעיון הציונות, ולמרות התנגדות הוריה נסעה להכשרה בקובנה ומשם המשיכה ל"חווה יהודית" ואח"כ לקיבוץ עירוני בו עבדה בחקלאות עד קבלת האשרה (סרטיפיקט) לעליה לישראל, אליה הגיעה בשנת 1935. מאחר והאשרה היתה זוגית וכל עולה היה חשוב למדינה שבדרך, נישאה שרקה באופן פיקטיבי כדי שניתן יהיה לתגבר את כוח החלוצים בארץ. בהמשך "התגרשה ממנו".
בתחילה שהתה עם חברותיה ב-"גן מיכאל" ומשם נשלחה לקורס של ההגנה בקיבוץ חניתה. התנאים היו קשים בתחילה גרו באוהל ואח"כ בצריפים, עבדו בחקלאות ביום ובשמירה בלילות.
במסגרת חומה ומגדל הקימו שרקה וחבריה את קבוץ דפנה, שם שימשה כקשרית באיתות עם דגלים מהמגדל לשם שמירת קשר עם הישובים היהודיים בסביבה.
בקבוץ דפנה פגשה את שבתאי שלימים נישאה לו ויחד הקימו את ביתם בבית הלל שם נולדו להם מיכל (1944) ואהובה (1948).
בשנת 1949 עברו שרקה ושבתאי ושתי הבנות, עם קבוצה של משפחות, מבית הלל לרשפון, שם קנו משק ושילמו את חובותיו במשך שנים.
במשק החלו לגדל ירקות שונים בהתאם לעונות השנה ועל חלקת אדמה סמוכה לפסי הרכבת גידלו פרדס של פרי הדר. שרקה הקימה בחצר הבית משק עזר לצרכי המשפחה, עיזים לבשר, תרנגולות לביצים ובשר וירקות.
ברשפון נולד צביקה הבן הצעיר (1951).
שרקה גדלה בבית מוסיקלי אביה ניגן על כינור והיא על פסנתר. בארץ רכשה אקורדיון ולמדה בעצמה לנגן עליו. ברשפון ניגנה על מנדולינה בהרכב שהופיע בחגים ובאירועים ולבסוף ניגנה בגני ילדים בחגים ובמסיבות. כמו כן הפליאה לנגן על מפוחית פה.
ב-1978 הצטרפה למקהלת האלף של ותיקי ההתיישבות בשרון. תחביב נוסף היה הצילום.
שרקה שלא היתה גבוהת קומה, היתה חזקה פיזית ונפשית. היתה אישה צנועה וביישנית, נחבאת אל הכלים שלמרות חיבתה לצילום לא אהבה להצטלם, המשפחתיות היתה חשובה לה מאד.
בשנת 1981 התאלמנה משבתאי.
נזכור אותה לעד.