חסר רכיב

קראוס ולדו

קראוס ולדו
-
-
קראוס ולדימיר (ולדו)
2000 - 1904

ולדו נולד באוסטרו-הונגריה, שהפכה ליוגוסלביה וכיום קרואטיה, בשנת 1904. הוא היה השני בין ארבעה ילדים, אחיו הבכור היה זדנקו קראוס, לימים שכנו ברשפון. אביו ניהל כל-בו בעיירה בה גרו (דג'קובו) והיה בעל נכסים. לרוע מזלם, האב נפטר כשלושה חודשים לפני הולדת אחותו הצעירה, והמשפחה ירדה מנכסיה. ולדו גמר תיכון אך לא המשיך אף שהיה תלמיד מצטיין, כי נאלץ לעזור לפרנסת המשפחה. כמנהל חשבונות בחברה משגשגת הוא עבר לסניף בנובי-סאד, שם פגש את אילונה (אילנה, אילוש שטארק), וזאת היתה אהבה ממבט ראשון. 
בתו הבכורה, מירה (מרים), נולדה ב-1931, ונעמי ב-1938. ולדו ואילוש היו ציונים ורצו לעלות לפלסטינה עוד בשנת 
1932, לאחר ביקור באזור שכלל את מצרים, אך מכורח הנסיבות נשארו ביוגוסלביה. כקצין בצבא היוגוסלבי, ולדו נפל בשבי וישב במחנה שבויים בגרמניה במשך ארבע שנים ארוכות וקשות. בשנת 1945 חזר לנובי-סאד אחרי שנדד במחנות בנסיון למצוא קרובי משפחה, ומצא את אשתו ורק בת אחת. אחיו זדנקו ואחותו נשארו בחיים גם הם, אך לא אחיו השני, שנרצח ביום השחרור ממחנה הריכוז יאסנובץ. 
בדצמבר 1948 הגשים ולדו את חלומו לעלות לארץ. יחד עם מרבית שארית יהדות יוגוסלביה הוא עלה עם אשתו אילנה ובתו מירה באניה קפאלוס. מהאניה המשפחה עברה למחנה העולים באר יעקב, ואחר כך לבית האימון של משפחת בן שפר ברשפון. חלומו של ולדו היה לעבוד את אדמת ארץ ישראל במו ידיו, וזה הוליך אותו לרשפון בראש קבוצה של יוגוסלבים שעלו יחד איתו. 
בגיל 44, אחרי שעסק בעבודות של צוארון לבן, למד ולדו להיות חקלאי. זכורים לנו שלל עצי הפרי בחצר, הירקות בחלקה בין הבית ופסי הרכבת, פרדס התפוזים ולול התרנגולות. 
ולדו, שנקרא מאיר בפי בני המושב  אז, היה עסקן ציבורי. שנים מעטות לאחר הגעתו הצטרף לועד המושב, ישב בו בשנות ה-50 וה-60, ואף היה ראש הועד. הוא השקיע את כל זמנו ומרצו, אחרי העבודה במשק, לטובת המושב. במקביל שימש גם כמבקר תנובה, תפקיד ממנו יצא לפנסיה בשנת 1979. אז גם חיסל את לול המטילות. 
בשנים שלאחר פרישתו מהנהלה פעילה במושב שימש כמבקר גם במושב. לאחר מותה של אילנה ופרישתו, נהג לצאת להליכה כל יום, עזר לאילן במשק, וטיפל בגינתו במסירות. הוא אהב לקרוא ולכתוב. הוא היה עורך בביטאון של התאחדות עולי יוגוסלביה ותרם מאמרים מפרי עטו. מלבד מאמרים כתב שירים לנכדיו ולניניו לימי ההולדת.
בשנת 2000 נפטר ולדימיר קראוס בגיל 96 שנה.

נכדיו: דניאלה, אילן ואורן גבעון

חסר רכיב