חסר רכיב

רובינשטיין נפתלי

רובינשטיין נפתלי
-
-
רובינשטיין נפתלי
1974 - 1905

נפתלי ליווה את מושב רשפון עוד מלפני שקם כולו על תלו. היה בין בוני הישוב, בונה ממש, בפועל ידיו, בחפירת היסודות והקמת הבתים ובחיבור רשת המים, ועלה עם משפחתו הצעירה בין הראשונים. 
בנו הבכור ראובן היה הילד הראשון שנולד ברשפון. ברשפון ובסביבה השקיע את כוחותיו על כל המשמעות שבמלים הללו. אלוהים בירך את המנוח ביכולת פיסית בלתי מצויה ואל היכולת הזו צירף גם ידע והתמצאות מיוחדת בשטחי החיים השונים, ובירכו השם בבנים ממשיכים מבורכי כישרונות הנותנים לארצנו מאונם ורוחם. 
נפתלי חש בליקוי החמור של הניכור והזרות שבחיי שני העמים, העם היהודי החוזר לארצו, והעם הערבי השכן הנמצא בארץ. בשטח זה גילה הבנה מפליאה וגישה אנושית אמיתית. בחושו הטבעי הרגיש שיש להכיר את העם השכן, את שפתו, בראש וראשונה ואת הליכות חייו ולקשור קשרי שכנות אמיתיים, שרק כך תצמח גם הבנה הדדית ושלום אמת. נפתלי ידע לרכוש ידידים מן העם הערבי, ומשפחת עבד הערבית שחיתה ליד רשפון הייתה מבאי ביתו הקבועים עד עזיבתם ב-1948. 
בשקט ובדממה עצם את עיניו לנצח ונפרד מן העולם הזה שכני הקרוב זה 38 שנים, נפתלי רובינשטיין. 38 שנים נפגשנו בוקר-בוקר בברכת בוקר טוב חמה וכנה. במרוצת הזמן הכרתי היטב את הליכותיו של המנוח. עצמאי ומאמין ביכולתו כי רבה היה נפתלי. בעל עמדה מוצקה, לא רגיל לכופף את ראשו, להנמיך קומתו. נרדם לנצח והוציא את נשמתו בדממה הראויה לכבוד והולמת את כבוד האדם שבו. 
חברנו נפתלי, יחד עם קבוצת חברים מרשפון, חשו בעשר השנים האחרונות בצורך לחזק בתוכנו את התוכן ואת הדמות היהודית הרוחנית שהייתה צפור הנפש וקיימה את עמנו במשך שנות האלפיים של חיים בגלות המרה. נפתלי בכל חום-לבו הצטרף אל הקהילה הזעירה שייסדה את בית הכנסת ברשפון, את המקדש-מעט בחיינו האפורים. הדמות הססגונית הזו, נדבקה במפעל זה ומצאה בו מזון לנפש הצמאה למעין זך. לא אחזה בו בנפתלי אמונה דתית מן הסוג המצוי והשגרתי. אך היה בו רצון להיאבק בחילוניות, בחומרנות, באגואיזם הצר, בפירוד הלבבות.
עם נפתלי רובינשטיין אבדה לכפרנו עוד דמות מיוחדת ובולטת מסוגה, שאת קוויה ניסיתי בשרטוט קצר להבליט. נדע לכבד את זכרו של המנוח על כל היקר והיפה שנבע ממנו. יהי זכרו צרור בצרור חיינו, ומעשינו, ולבני המשפחה כוס תנחומים ביגונכם!


אברהם ליסוד

חסר רכיב