שולמן אברהם
-
-
שולמן אברהם (אברשה)
1978 - 1908
קשה לי מאד לכתוב על אברשה, לאחר ידידות של שנות חיים ארוכות מאז פעילותנו בתנועת נוער ציונית במחתרת בעיר מולדתנו. כבר אז בגיל צעיר, הצטיין אברשה בפעולה מעשית והיה מרכז פעולת הארגון והכספים בסניף המקומי של "החלוץ". על אף היותו בוגר בית ספר טכני, נסע אברשה לקבל הכשרה חקלאית בקיבוץ של "החלוץ" הבלתי-לגאלי ונפרדנו לשלוש שנים.
בנובמבר 1928, כשהגיע אברשה לארץ אחרי גירוש בסיביר, הצטרף אלינו בקבוצת "משמר" בהרצליה, ומאז דרכינו לא נפרדו. עבדנו יחד בפרדסי אהרונסון בהרצליה ובפרדסי גן-שלמה שבוואדי פאליק. וכשהקימו לאה ואברשה משפחה, אידה ואני גרנו יחד איתם בדירה משותפת בהרצליה, עד שעלינו על הקרקע ברשפון.
42 שנות חייו של אברשה ברשפון היו מלאות תוכן ופעילות. כשפרצו המאורעות בשנת 1936, גילה אברשה פעילות מיוחדת בתחום ההגנה, וכך במשך כל השנים, ואף היה מפקד המקום מטעם ההגנה. עומס העבודה של אברשה היה גדול, כי את המשק העצמי הקים, יחד עם לאה, תוך כדי עבודת-חוץ ותקופה מסויימת, אפילו במרחק רב מהבית, בסלילת כבישים ביטחוניים בגבולות הארץ בזמן מלחמת העולם השנייה.
עם שובו לעבודה מלאה בבית ובמשק, נתגלה אברשה כחקלאי מובהק, ויחד עם לאה הצליח לפתח משק מגוון של גידול ירקות, עופות ורפת. בנוסף לעבודה רבה במשק, הקדיש מזמנו גם לצרכי ציבור.
הסיפוק מחדוות-היצירה הופר ע״י האסון הכבד שפקד את המשפחה כשנספתה הבת נירה בת ה-15 בשנת 1959, במהלך טיול בית-ספר. היה זה יגון כבד שקשה היה להתגבר עליו. אברשה שיקע את עצמו עוד יותר בעבודות המשק, כאילו כדי להדביר את הצער הרב.
אברשה היה חקלאי לדוגמא ולמופת ואף זכה לגדל ולחנך בן, שותף ליצירה וממשיך בפיתוח המשק. אברשה עבד עבודה יוצרת עשרות בשנים, חסון היה בגופו, אשר רק מחלה קשה יכלה להתגבר עליו.
קשה לנחם, קשה להתנחם.
נזכור אותו תמיד.
אשר כהנר