חסר רכיב

שמיר מושקו

שמיר מושקו
-
-
שמיר משה (מושקו)
2003 - 1928

מושקו נולד ב-1928 בברטיסלבה (סלובקיה) למרגוט ולאיוש שטיין, אח  לצבי. אביו היה מפיץ סרטים ואמו עקרת בית. ערב מלחמת העולם, האח הבוגר צבי הצליח לעלות לארץ ישראל, ומושקו נשאר עם הוריו.  
לאחר השתלטות הגרמנים, מושקו והוריו עברו לצפון סלובקיה לעיירת הולדת סבו וסבתו במיקולש. שם בזכות השפה הגרמנית השגורה בפי אביו וקשרים הם מצליחים לשרוד עד קיץ 1944, עת מושקו ואביו נשלחים כעובדי כפיה למחנה הריכוז זקסנהאוזן, שם הם נמצאים 9 חודשים, עד לשחרור המחנה ע"י הרוסים במאי 1945.
בשנת 1946 מתארגנות קבוצות צעירים מסלובקיה לעלייה לארץ, במסגרת "מכבי". שם לראשונה מושקו מכיר את רחל.  באביב 1947 הם עולים יחד לארץ באניית המעפילים "תאודור הרצל" (בפיקודו של מוקה לימון לימים מפקד חיל הים). הבריטים עוצרים אותם ולאחר מאבק, ושלושה הרוגים מקרב העולים, הם מוגלים לקפריסין. 
במחנות המעצר בקפריסין עברו למעלה מ-50,000 מעפילים. בפברואר 1948, הבריטים משחררים קבוצות, ומושקו ורחל היו בין הראשונים שעלו. הם הגיעו לקיבוץ חמדיה ליד בית שאן , בו נמצא צבי אחיו. 
באפריל 48 מושקו ורחל מתחתנים בכפר יחזקאל. בחורף 1951 בחמדיה, נולד בנם הבכור אילן, ושנתיים אחריו נולד רון. מושקו עובד במדגה, וכמזכיר הקיבוץ. בשנת 1955 עוזבת המשפחה את הקיבוץ ועוברת למושב ביצרון , שם מושקו משמש כעובד ציבור.  
המשפחה מגיעה למושב רשפון בשנת 1958, לבית קטן ליד מגדל המים, ומושקו מנהל את מכון התערובת למעלה מ-15 שנים, ולאחר מכן ישמש כמזכיר המושב. ב-1963 הם בונים את ביתם החדש בקצה הצפוני של המושב, ועל חלקת האדמה הצמודה נטעו מטע אבוקדו, וחלקת ירקות קטנה, להשלמת הכנסה, ובשלב מאוחר נטעו עצי פקאן.
לאחר כמעט 35 שנים, ב-1992, מושקו ורחל עוזבים את רשפון ועוברים להרצליה, אך מושקו ממשיך עד גיל 70 לעבוד כקופאי במזכירות המושב. ולאחר מכן ממשיך בהתנדבות לעבוד בארגון "יד שרה" ברעננה.
ב-2002 מושקו "מתגעגע" לסביבה הכפרית , לבית צמוד קרקע, ולאהבת השחייה שלו,  והם עוברים  לנורדיה – כפר דיור מוגן. באביב 2003 מושקו חלה במחלה ממארת, ונפטר באוקטובר 2003, בן 75 במותו. 
לרחל ומושקו, חמישה נכדים, ונכון ל-2018, שישה נינים, אותם לא זכה להכיר. 
מושקו קבור בבית העלמין  של מושב רשפון, ליד אמו וליד רחל.

חסר רכיב