מנהיים דינה

מנהיים דינה
2006 - 1951
דינה נולדה בשנת 1951 בלנינגרד, למשפחה שחוותה את מוראות המלחמה והשואה. אמה, רעיה (רחל), איבדה את בעלה הראשון במלחמת פינלנד. אביה חווה בריחה אינסופית במהלך מלחמת העולם השנייה כאשר כל ששת אחיו ומשפחותיהם נספו בשואה.
דינה עלתה לישראל בגיל שבע. גדלה בנוף-ים (הרצליה). נישאה לדני מנהיים בשנת 1973 לאחר הכרות בשירות הצבאי. התחלה צנועה בבית הקטן בחצר אצל בן עמי ומרים אגוזי. שם נולד הבן הבכור אלדד. עם הולדת הבת מירב עברה המשפחה לבית בארסוף, שם גדלה המשפחה עם הולדת הראל וליאור, השלישי והרביעי במספר.
דינה הייתה לוחמת צדק בנשמתה ופעלה בנחישות במאבק המשפחה לחיות בכבוד בארסוף.
דינה עבדה כעובדת סוציאלית בנתניה ותמיד הקפידה להמשיך וללמוד - סוציולוגיה, מקרא, תעודת הוראה (לאחר יומיים בכיתה בתיכון, הבינה שזה לא בשבילה...), תואר שני בעבודה סוציאלית, וקורסים מקצועיים שעזרו לה לתת שירות ולקבל את הערכת המטופלים באשר הם.
עם הגעת גל העלייה מרוסיה בשנות ה-90, "שאבו" את דינה לפעול בקליטת העולים. היא היתה היחידה בקרב העובדות הסוציאליות בנתניה שידעה רוסית. דינה פעלה רבות ואהבה את עבודתה ואת ההרגשה של העזרה לעולים שהיו זקוקים לתמיכה לקליטתם.
דינה חלתה במחלה הארורה ונלחמה בה במשך ארבע וחצי שנים, תוך המשך החיים כאילו אין מחלה. היתה זו אצילות ייחודית לקבל את כולם עד יומה האחרון.
דינה מנהיים נפטרה והיא בת 56. היא זכתה להכיר שלושה נכדים, להם הספיקה להקריא ספורים רבים, כמו לילדיה.
כתב – דני מנהיים, ארסוף - רשפון