חסר רכיב

זכרונות מההגנה

16/08/2016

סיפרה אידה סמולר

עליתי ארצה בסוף שנת 1934 והגעתי לרמת-השרון,כעבור זמן קצר נודע לי על "ההגנה" וזה קסם לי על פי המלצת גיסי שהיה מותיקי ההגנה התנדבתי. במהרה קבלתי הודעת גיוס. עצם הגיוס היה חוויה בפני עצמה. הופעתי למקום המפגש,הובילו אותי למקום חשאי, שהיה מרתף ארוך וחשוך שבקצהו היה שלחן קטן ועליו נר דולק ,אקדח וספר תנ"כ. מסביב לשלחן ישבו מספר אנשים (מפקדים) והתחילו בשאלות,היסבירו הסברים ונתנו הוראות.

כמובן שהסכמתי לכל התנאים הסודיים,אחרי זה עברתי השבעה עם יד אחת על האקדח והשנייה על ספר התנ"כ, זאת היתה חוויה והתרגשות עצומה עבורי.
אחרי ימים אחדים התחלתי בתרגילים ואימונים בצורה אינטנסיבית, הקורסים הראשונים היו באיתות מעל ברכות המים מרמת-השרון לסביבה,וכן תרגילי סדר ובנוסף עזרה ראשונה. בגמר הקורס קיבלתי להפתעתי הגדולה כתת הדרכה באיתות ובתרגילי סדר. הקורסים התקיימו בשבתות ,את הלילות
(אחרי עבודה שגרתית ביום) הקדשתי להעמקת הידע בנושאים האלה.

הקורס השני היה קורס סמלים, הקורס התקיים בקיבוץ שפיים, הקבוצה היתה מהרצליה רמת-השרון רמת-הכובש, כפר-שמריהו ושפיים. בקורס היו עוד שש בחורות והשאר היו בחורים.יחד איתי היתה החברה אתקה בקמן, היינו חברה נחמדה ומגובשת, עברנו יחד הרבה חוויות ולמדנו דברים מעניינים,בקרנו בהרבה מקומות בארץ שהיו קשורים לקורס.
הקורס השלישי היה מוקדש לרימוני יד, הקורס התקיים באל-גביש(ליד כפר-בתיה),זה היה קורס מרוכז ונמשך ימים ספורים,ובסופו יצאנו למטווח, כדי לממש את הנלמד באש חיה. פתאם קבלנו הודעה שהאנגלים בדרך. מיד קבלנו פקודת "סליק " (כלומר סילוק מידי של כל כלי הירייה למיניהם,כדי שלא
יתפסו אותנו). מיד התארגנו והחבאנו את כלי הנשק,חזרנו למחסן ששימש כחדר אוכל התישבנו ליד ספרי העזרה-ראשונה,קשרנו את סרט המגן דוד אדום על זרועותינו,היה איתנו גם רופא ,כשהיגיעו האנגלים הכל נראה תמים כאילו שאנו עוברים קורס עזרה-ראשונה.

הקורס הרביעי היה בחדר ליד רמתיים בין הפרדסים,הקורס היה בסטן (מכונת יריה).למדנו תרגלנו את השימוש בו,(שוב בסוף הקורס יצאנו למטווח,אך לפתע גילינו מטוס חג מעלינו. במהירות לקחנו את הנשק וברחנו לתוך הפרדס הגדול עד שהיגענו לבית האריזה,שם ישבו עובדים וארזו תפוחי זהב. מבלי
לקבל את רשותם התערבבנו ביניהם והתחלנו לארוז איתם כאילו שהעבודה ידועה לנו היטב,וכאילו שזה הדבר הברור מאליו שאנחנו צריכים לעסוק בו עכשיו. הפעולה היתה מאד מרגשת ומשמחת ששוב הצלחנו להערים על האנגלים..
בנתיים התחתנתי ועליתי להתישבות לרשפון. מחשבתי הראשונה היתה שהנה אשב אקים משפחה ואעבוד במשק. אבל לצערי הגדול היה אחרת, מר איזיקוב שהיה מפקד והכירני באימונים החליט שאסור לי להתבזבז במשק ועדיין אני יכולה לעזור.שוב נשלחתי לקורס של כלי נשק קטנים. קבלתי להדרכה את נשות רשפון הותיקות, הדבר נמשך עד להקמת המדינה.

אחר כך קם לנו צבא צעיר ורענן שהחליף את מקומנו ועשה דברים לתפארת עמנו. רק עכשיוהתמסרנו באמת למשק ולהרחבת המשפחה.
הרבה חוויות עברתי במשך שנות חיי,כמו הקמת המשק והרחבתו,גידול המשפחה וחינוכה ,עזרה בגידול הנכדים,נסיעה לחו"ל,ביקור באתרים נפלאים בארץ,בקור חד שבועי במועדון הקשישים בשפיים בהנאה רבה. אבל במבט לאחור אני מוכרחה לציין שהימים שביליתי ב"הגנה" היו חוויה יפה ומרגשת
שאין כמוה,ואני בטוחה שרבים רבים כמוני יכולים לאשר זאת.

שמעה וכתבה חיה סמולר (הכלה)
חסר רכיב