חסר רכיב

אגוזי נחמה ואליעזר – בן אהרון הדס ומישאל

16/08/2016

משק בן אהרן הדס ומישאל
משק מס` 1, רח` הפרחים 4

אליעזר ונחמה רכשו את המשק בשנת 1949.
אליעזר ונחמה נולדו בעיירה קרטוז ברזה על גבול פולין- רוסיה.
אליעזר, בהגיעו לגיל גיוס לצבא הפולני, יצא למסע אופניים מפרך כדי להוריד ממשקלו, והגיע ליום הגיוס לא מתאים להיות חייל פולני.
כך היה אליעזר פנוי להצטרף לפעילות ציונית והצטרף ל"קיבוץ"- הכשרה לעבודה חקלאית לפני העליה לארץ.
אליעזר ונחמה נישאו בעיירה וקיבלו "סרטיפיקט" –אישור לעלות לישראל.
על האישור הזה הוסיפו לכל אחד מהם בן\\ בת זוג בנישואים פיקטיבים.

עם הגיעם לארץ, בת הזוג של אליעזר סרבה להיפרד ממנו, ובן הזוג של נחמה אושפז בבי"ח לחולי- נפש ולא יכל להתגרש ממנה. לקח עוד זמן והתכתבות עם רב הקהילה כדי שהרבנות בארץ תאשר להם את נישואיהם הראשונים.
בתחילת דרכם בארץ גרו בראשון לציון. אליעזר קיבל עבודה כצבע סוג אאא ועבד במחנה הבריטים "סרפנד", צריפין של היום. בראשון לציון נולד בן- עמי.
אליעזר התחבר לקבוצה שעלתה לנגבה. משם עברו לעבוד בנמל חיפה.
שם התאגדו לקבוצה להקמת קבוץ דפנה. מדפנה עברו להקים את קבוץ דן.
בשלב זה נואש אליעזר מהעצלנות הרווחת בקיבוץ, ויחד עם אנשים נוספים הלכו להקים את מושב בית- הלל. בינהם פוזיס, גבאי,הולץ ואחרים.
אליעזר עבד כמזכיר בית הלל. הם החזיקו משק והבריחו עולים בלתי- לגאלים את הגבול מסוריה ומלבנון.
בעקבות פנייה של פרידלנד, חברם, הוצע לאליעזר לבוא לשמש כמזכיר במושב רשפון. לאחר דין ודברים עם האשה הוחלט על המעבר בתנאי שיוכלו לרכוש משק במושב.
אליעזר ונחמה הגיעו לרשפון עם בן-עמי-אבא שלי, ועמליה.

בהגיעם למושב הוביל אותם ברנר לראות את הבית. הבית נראה כאילו יושביו ברחו באמצע הארוחה. כל תכולת הבית הוכנסה לארון בן שלוש דלתות, שסובב לכיוון הקיר. בינתיים, עד שהבית יהיה מוכן למגורים, גרו בבית בכר ליד המרפאה של היום.
באותה שנה מלאו לבנם הבכור בן עמי, בר מצווה. הארוע לא נחגג עקב המעבר.
שרגא-בן הזקונים, נולד כבר ברשפון. אבל המזל לא היה עמו. בגיל תשע נדרס שרגא בעת שרכב על אופניים עם עמליה לאורך הדרך שהיא כעת כביש החוף.
לאחר הלוויה סולקו כל האופניים של ילדי המושב למחסנים לזמן רב.

אליעזר עבד כמזכיר המושב ונחמה עבדה במשק. לול, ירקות ורפת מפוארת שזיכתה אותם בפרס החלב.
בן עמי בחר לו לאישה כלה מה"ייקים" של כפר-שמריהו, מרים גריצנר. סבא אליעזר מכר פרה אחת ובכסף קנה להורי משק במושב.
בעת שרותי הצבאי בסיני, פגשתי במישאל.
בשנת 1982, לאחר נישואינו בבית העם במושב, ביקשו סבא וסבתא למסור לנו את המשק.

חידשנו במשק את הלולים ועיבדנו את הפרדסים והשדות ואף חכרנו שטחים נוספים לגידול תפו"א, תות, אבטיחים ופרחים.
בעקבות חוק הגליל, שקבע העברת מכסות יצור ביצים לישובים בגליל, נאלצנו לפרק את הלול החדיש אשר סבא עוד זכה ליהנות ממנו.
בשלב הבא עזבנו את החקלאות לטובת הקמת מוסך במבנה הלול הצמוד לבית ,לטרקטורונים, אופנועים ואופנועי- ים. ממנו אנו מוציאים את פרנסתנו.
הקשר שלנו לחקלאות נשאר במסגרת גידול סוסים טהורים ושדות זרועים בשיבולת ותלתן עבורם.
יש לנו שלושה ילדים, שיהיו בריאים, בר, אסף ועילאי.

חסר רכיב