מושב רשפון
מושב רשפון
חסר רכיב

הורוביץ

משק משפחת הורביץ 1938-1947
(כיום משק להן)

בעלי המשק:
שרה הורביץ לבית גולדנברג, נולדה בשנת 1902 בראשון לציון, נפטרה בשנת 1985 בקבוץ בית אלפא.
אליהו הורביץ נולד בשנת 1905 ברוסיה, אוקראינה, עלה לא"י בשנת 1926, נפטר בשנת 1981
בקבוץ עין חרוד.
אליהו ושרה נישאו בשנת 1930, בהרצליה, שם חיו עד שבאו להקים משק ברשפון. בהרצליה נולדו להם שני ילדים: מאיר הבכור ושושנה. שרה עבדה כגננת ואליהו כמנהל חשבונות וטייח.
בשנת 1939 התיישבה משפ` הורביץ ברשפון, מתוך רצון לממש חלום התישבותי, לאחר שרכשו בכספם חלקת אדמה מהקרן הקיימת, בהיותם חלק מקבוצה בת 30 חברים שעלו ביחד להתישבות ברשפון.
הם בנו את ביתם הקטן, שכלל שני חדרים ושירותים בחצר, שם נולדה בשנת 1939 בת נוספת, רחל.
הם החלו לעבד את אדמתם ולגדל בע"ח: פרות ותרנגולות. לפני הבית היה להם פרדס קטן, מספר עצי אנונה ופרות הדר, כרם ענבים קטן בקצה המגרש ממערב, קרוב לבית היו רפת עם כ-7 חולבות ולול תרנגולות מטילות.
גידולי השדה כללו ירקות וירק מספוא לבע"ח. חלק מהחלקות היו הרחק מהבית, מעבר לגבעת הכורכר בכיוון מזרח, שם היתה גם נחלתם של חמולת עבד הבדואית.
בנוסף לעבודתם במשק שרה עבדה כגננת ברשפון ואליהו כטייח שכיר.
מאוחר יותר הרחיבה המשפחה את הבית הקטן, הוסיפו חדר שאליהו בנה בעזרת פועל, אך מיד השכירו אותו בגלל חסרון כיס. החיים היו קשים, בחקלאות לא תמיד היתה ברכה, גם הניסיון בגידול בהמות היה קטן וקרה שבשארית כספם, לאחר שמכרו פסנתר, קנו פרה מבטיחה שמתה אחרי שבועיים.
בקיצור ברכה כלכלית לא היתה, אבל תמיד גם בימי מצוקה ומצור היה אוכל טרי ומזין לאכול והיתה תחושה שעובדים קשה אך יוצרים יש מאין.
ברשפון חיה אוכלוסיה מגוונת: בני הארץ, עליה שלישית ועליה רביעית מגרמניה, אנשים רבים שהשפה העברית אינה שגורה בפיהם. בנוסף היתה גם החמולה של עבד ששפתה ערבית.
שרה שדיברה שפות רבות: עברית, גרמנית, יידיש,ערבית, אנגלית וצרפתית יכלה לתווך ולקשר בין המתישבים היקים לדוברי העברית ובין אנשי המושב לחמולת עבד. מאוחר יותר, בזמן הבריטים תרגמה את בקשות חברי המושב לאנגלית, במיוחד בזמן "בקורי" החיילים הבריטים ברשפון.
בשנת 1947 עזבה משפחת הורביץ את רשפון, המשק נמכר וגם דרכי ההורים נפרדו.
שרה ושתי בנותיה עברו לחיות בקיבוץ בית אלפא, שם חיה ועבדה עד יום פטירתה, בגיל 83.
אליהו והבן מאיר עברו לקיבוץ עין חרוד, שם חי ועבד עד יום פטירתו, בגיל 76.
עם המעבר מרשפון לעמק הוחלף שם המשפחה לשם עברי, מהורביץ להר ציון.
חסר רכיב