חסר רכיב

זינגר

06/09/2016
בית זינגר (כיום משפ` סבו)
רח` הפרחים 38

כמעט יובל – בבית שהיה בעבר בית ד"ר כהן
באחד השבתות בחודש מאי 1955 החלטנו, לידיה ואני, לעזוב את הקיבוץ. (חמדיה, בעמק בית-שאן). למחרת בבוקר נסעתי באוטובוס לתל-אביב , ל"ברית פיקוח" ,לחפש אפשרות להמשיך ולעבוד במקצוע – הנהלת חשבונות. להפתעתי הרבה קבלתי הפנייה לראש הועד במושב רשפון.
בשעות לפני הצהריים של אותו יום הגעתי למושב. פניתי לביתם של מרים וחיים ברנר ז"ל, אז יושב ראש הועד. מרים קיבלה אותי בסבר פנים יפות והסבירה לי, שחיים בשדה ועלי להמתין עד שהוא חוזר הביתה. לא עבר זמן רב וחיים הגיע הביתה בעגלה רתומה לסוס. הוא קרא את הפתק, שקיבלתי מ"ברית הפיקוח" ואמר לי בקצרה: "בוא איתי". הוא הוביל אותי ישר לבית המזכירות ושוב אמר לי רק שתי מילים: "תתחיל לעבוד" !
ככה, במהירות הבזק, נקשרו חיינו עם המושב. עברנו לגור בבית, שנעזב ע"י משפחת כהן עוד בשנת 1954. הבית כידוע נבנה בשנת 1935, עוד לפני שהגיעו המתיישבים הראשונים למושב, עבור משפחתו של מרדכי גולדנברג, שהתגייס לצבא הבריטי ועם גמר המלחמה עזב את המושב. בהמשך גרו בבית הרופאים של המושב. הבית נשאר בגודלו המקורי, כ 48 מ"ר, עד שמשפחת ד"ר כהן הוסיפו לבית מקלחת.
באנו למושב, זוג צעיר עם 3 ילדים (אורי, נירה ודורון). עד מהרה נתקבלנו כחברים במושב וכעבור כמה שנים כבר חשבנו על בנייה של תוספת לבית. בשנת 1961 קיבלנו את רשיון הבנייה המיוחל והתקשרנו עם קבלן הבנייה, ראובן טלפיר ז"ל. הוספנו 25 מ"ר, החלפנו את כל הגג , חלק מהמרצפות וכדומה – אך עיקר הגאווה הייתה על הגינה מסביב לבית.
כדאי אולי בהזדמנות זאת להזכיר גם את השכנים, שאיתם קשרנו קשרים באותו הזמן:
המורה רחל שדמי מצפון, משפחת שמוקלר מדרום ומשפחת לירון ממול.
כמו כן קשרנו קשרים אמיצים עם משפחת היין.
בשנים ההם ביקרו אצלנו לעתים קרובות גם אנשי חברת החשמל.
הסיבה הייתה- קו "מתח גבוה" שעבר באמצע החצר. באחד הלילות נקרע אחד החוטים ונחת ברעש אדיר ליד הבית. הקצה השני של החוט נפל בחצר הרפת של משפחת לינסקי והרג שם פרה. מעל הגג של הבית התקינה חברת החשמל "רשת הגנה"
וכעבור כמה שנים העבירה את הקו לדרך הגן. גם ענפים של עצי האוקליפטוס לא פעם איימו על שלמות הגג.
אחרי שמשרד הבריאות גרם לסגירת הבאר שליד ה"ריכוז", נוצרה בעיה של אספקת מים תקינה.
בגלל המיקום הגבוה של הבית היה צורך להתקין משאבת עזר, ששיפרה את לחץ המים, אך גם התקלקלה מדי פעם בפעם.
בסיכום כללי – היתרונות כמובן עלו בהרבה על החסרונות
ו- 46 השנים שגרנו בבית עברו עלינו לטובה , והזיכרונות נעימים.

משה זינגר
חסר רכיב