חסר רכיב

כהן בתיה וניסן – יעל ואבי

06/09/2016
כהן בתיה וניסן – יעל ואבי
משק יעל ואבי כהן (בתיה וניסן כהן ז"ל)
משק מס` 47, רח` הרותם 1

ניסן כהן ובתיה ברזין נולדו בפולין ועלו לארץ בשנת 1935, נפגשו בכפר הדר ליד רמתיים , היום הוד השרון ונישאו בשנת 1936. ניסן ובתיה עבדו כפועלים חקלאיים בפרדסי האזור וכוונתם הייתה להצטרף לקבוץ עין חרוד, שם היו שתי אחיותיו של ניסן, שהיו ממייסדות המשק וגם הוריו שהגיעו מאוחר יותר. אולם בשכנועו של יוסף ברזין, אחיה של בתיה שהיה חבר בארגון "ארסוף" החליטו לוותר על הקיבוץ ובחרו בחיים במושב.
בתיה וניסן קנו מיצחק רוחני שהיה מזכיר ארגון "ארסוף" ופרש ממנו לפני העלייה לקרקע את זכותו במשק והגיעו לרשפון יחד עם שאר חברי הארגון בדצמבר 1940. במשק ברשפון מצאו בית מגורים בן שני חדרים, ללא חיבור לחשמל וברז מים במרחק של 200 מטר.
התקופה הראשונה ברשפון הייתה קשה ביותר. הימים ימי מלחמת העולם השנייה המצב הכלכלי בארץ גרוע וההלוואות שהיו אמורות להינתן לפיתוח תשתיות למשק חקלאי התמהמהו. ניסן נאלץ כמו חברים אחרים לחפש עבודה בפרדסי האזור. ניסן ובתיה נאחזו בקרקע והחלו לפתח משק חקלאי. בתחילה חמש "ממטרות" ירקות ליד הבית, פרה אחת ולול קטן. בהמשך בעזרת חמור קפריסאי שנרכש בשותפות עם ברזין וסמולר, גידול ירקות גם בחלקה מרוחקת מהבית באדמות "ארסוף". כך בנחישות והתמדה הצליחו לפתח משק חקלאי ולהתפרנס ממנו.
לניסן ובתיה נולדו שני בנים, גדעון הבכור בשנת 1941 ואבי בשנת 1946.
בשנת 1948 הגיעה לרשפון קבוצת ילדים פליטי שואה ובתיה וניסן קבלו את מישקה שפר, ילד יפה ומוכשר וטיפלו בו באהבה ומסירות כבבן משפחה.
בשנת 1950 הורחב הבית ואף חובר לרשת החשמל וכך עשר שנים לאחר העלייה על הקרקע הגיעה הציויליזציה ותם עידן עששית הנפט. לצד העבודה הקשה בבית ובמשק עסקה בתיה מיום בואה לרשפון גם בעבודה ציבורית כחברה בועדת תרבות, ועדת צרכניה וועדת בריאות, עיקר גאוותה הייתה על הקמת בנק הדם ברשפון, התרמת הדם השנתית שמתקיימת במשך כ-40 שנה עד עצם היום הזה. בשנת 1962 השתחרר גדעון מהצבא וחזר לעבוד במשק יחד עם ההורים. הצטרפותו של גדעון הביאה תנופה רבה בפיתוח המשק.
בשנת 1963 התחתן גדעון עם מרים בת המושב והם רכשו משק בהרחבה היגוסלבית.
בשנת 1966 הצטרף גם אבי אל גדעון וההורים לעבודה במשק.
בשנת 1968 נישא אבי ליעל שגם לה שורשים ענפים ברשפון. סבה וסבתה צדוק ורחל זונהבנד היו בעבר הבעלים של משק ראובן ברנר, דודה ודודתה אפרים ושרה ניב היו הבעלים של משק צומר ואילו דודיו של אביה אפרים וכרמלה שרנסקי היו בעליו של משק מינקה, כך שבואה של יעל לרשפון היה מעין חזרה למקורות.
יעל ואבי בנו את ביתם במשק ההורים כבנים ממשיכים. יעל עבדה כמורה ומנחת מורים במשרד החינוך והיום כמנחת מורות במכללת ווינגייט.
גדעון ואבי, בעזרת ההורים ככל שיכלו פיתחו במשך השנים משק חקלאי מגוון ומשגשג שכלל כמעט את כל ענפי החקלאות. רפת, לול, לול הודים, גידול ירקות, פרדסים ומטעים. כמו כן הם מחלוצי גידול פרח השעווה בארץ, פיתחו שיטה להשרשתו ואף פיתחו זנים חדשים הרשומים על שמם.
היום מבוסס המשק על גידול פרחים ומטעי אפרסמון.
ליעל ואבי שלושה ילדים: גיא, נשוי לליאת בת רשפון ואב לאלה ולאור. גר עם משפחתו במשק הוריה של ליאת ברשפון ומגדל פרחים בשותפות עם בן דודו עופר, בנו של גדעון.
עמית נשוי ללילך ואב לעומר וליה, קצין בצבא קבע בחיל הים.
עינת עורכת דין גרה במשק ההורים ברשפון.

חסר רכיב