חסר רכיב

כהנר אידה ואשר – אלישבע ואביגדור

06/09/2016
כהנר אידה ואשר – אלישבע ואביגדור
אידה ואשר כהנר היו בין 30 המשפחות המייסדות של מושב רשפון.
אידה ואשר גדלו בעיר נייז`ין ברוסיה (כיום באוקראינה) והיו חברים בתנועת נוער ציונית.
אידה עלתה לארץ בשנת 1925, בהיותה בת 17, ועבדה כחלוצה בפרדסים. באותה שנה, אשר נשלח לגירוש לסיביר בגלל פעילותו הציונית. בסוף 1927 הוא שוחרר, עלה לארץ, והתחיל לעבוד כפועל חקלאי. בשנים 1926-30 אידה למדה חקלאות (גידול עופות) באוניברסיטת טולוז בצרפת, ועם סיום לימודיה חזרה לארץ. אחרי שהתחתנו ב-1931, אידה ואשר היו פועלים חקלאיים בהרצליה, והצטרפו לארגון להתיישבות במושב עובדים, מסגרת בה בחרו כדרך חיים. בשנת 1935 החלו ההכנות לעליית חברי הארגון להתיישבות ברשפון.
בעת העלייה לקרקע, הבן הבכור שמעון היה בן שנה ורבע. בשנים הראשונות החלו אידה ואשר, כיתר חברי המושב, בהקמת המשק ובמקביל אשר עבד גם בפרדס גן-שלמה (במקום בו נמצאת כיום חוות רונית).
עם כל חברי רשפון, עברו אידה ואשר את מאורעות 1936-39 עם הרבה קשיים ביטחוניים וכלכליים.
בשנת 1938 נולדה הבת עמנואלה.
בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר הגרמנים בצפון אפריקה התקרבו למצרים (אמצע 1942), התנדב אשר לשרות בצבא הבריטי. שמעון הבן הבכור מספר "למרות הקושי בבית, הייתי גאה שאבי התגייס להלחם בנאצים, ושאמי התמודדה בעצמה עם עול החזקת המשפחה והמשק". ועוד מוסיף שמעון: "ילדותנו ברשפון הייתה נפלאה! בגלל העדר כבישים ותקשורת, חיינו בפריפריה למרות הקרבה למרכז הארץ. הקרבה לשכנים הערבים בסביבה – בכפרים, במאהלי הבדואים ובחוות האפנדים, והקרבה לים – כל אלו יצרו הווי וסגנון חיים מיוחדים. החוף של שפיים ורשפון היה מוקד לעליה בלתי-ליגאלית בה היו מעורבים גם חברי רשפון, וזה הוסיף ערך לחיינו ברשפון בצל המאבק – נגד הבריטים ונגד הערבים – על המדינה שבדרך. לחיים ברשפון בשנים שלפני קום המדינה היה ייחוד שבא לידי ביטוי גם בחינוך – כאשר בגן הילדים ובבית הספר המקומיים היו תמיד כיתות קטנות ובמקרים רבים למדו שתי כיתות בחדר אחד."
אשר השתחרר מהצבא הבריטי בתחילת 1946 וחזר לעבוד במשק. בשנה זאת נולד הבן הצעיר, אביגדור. בשנת 1947 נענה אשר לפניית ההסתדרות, וקיבל עליו את תפקיד מזכיר מועצת-הפועלים בהרצליה. הוא מילא תפקיד זה עד שנת 1953, בתקופה בה נקלטו המוני עולים חדשים והוקם אזור התעשייה של הרצליה. בתום תפקידו בהרצליה המשיך אשר בתפקידים שונים בהסתדרות, עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1975. אשר היה גם פעיל בחיים הציבוריים ברשפון, כחבר הנהלת המושב ונציגו במסגרות רבות.
גם בשנים בהן עבד בהסתדרות, היה לאשר ואידה משק חקלאי פעיל. הענף העיקרי במשק היה הלול, התחום בו התמחתה אידה בלימודיה בצרפת בסוף שנות ה-20, ובו המשיכה לפעול ולהתבלט בחידושים מקצועיים, עד הגיעה לגיל 70. במשק היה גם פרדס, ועד שנת 1960 גם רפת עם 4-5 פרות, לפי העיקרון של "משק מעורב" שהיה מקובל בתקופה ההיא.
אשר ואידה המשיכו לחיות בביתם ברשפון עד ליומם האחרון.
אשר נפטר בשנת 1994 בגיל 87, ואידה נפטרה בשנת 1996 בגיל 88.
דור הבנים
שמעון, יליד 1934, תושב עמק בית שאן, עוסק בגידול בקר לבשר על הגלבוע, יחד עם בניו. שמעון, המכונה קצ`ה, היה מעורב בפעילות צבאית-ביטחונית החל משירותו ביחידה 101 (עם חברו מילדות מרשפון, מאיר הר-ציון) ואח"כ במשך עשרות שנים של שירות מילואים.
עמנואלה, ילידת 1938, תושבת חיפה, היא ארכיטקטית העוסקת בתכנון ובנייה, וגם לימדה בטכניון.
אביגדור, יליד 1946, הוא הבן-הממשיך במשק כהנר, עם אשתו אלישבע לבית ביברפלד, גם היא בת רשפון. עם הבדל גיל של שנתיים, אביגדור ואלישבע היו שנה אחת ביחד בגן, ואח"כ בכיתות שונות. הרומן שלהם התחיל במסיבת הפורים של המושב בשנת 1965, ולאחר שלוש שנים הם התחתנו בבית העם ברשפון.
אביגדור הוא פרופסור לגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, שם הוא עוסק בהוראה ומחקר. הוא גם ממשיך בפעילות חקלאית במשק, בו יש כיום 14 דונם של מטעי אפרסמון.
בחצר המשק נמצאת החנות "חנותא", המופעלת ע"י אלישבע בשותפות עם נעמי עשת, גם היא מרשפון.
לאלישבע ואביגדור 4 ילדים: הבכורה גלי גרה בהרצליה עם משפחתה. שלושת האחרים – נעה, עדי ונמרוד – גרים במשק ברשפון. בחצר המשק יש לנעה ובעלה סטודיו לרסטורציה וגם שני ילדים, דור רביעי במשק כהנר.
חסר רכיב