חסר רכיב

להן אמה ופאול

10/09/2016
משק להן
משק מס` 53, רח` החרוב 1

בן שנה הייתי כאשר הגעתי, בשנת 1937, עם הורי לרשפון. שנה אחר כך נולד אחי גדעון.לארץ הגיעו הורי, פאול ואמה, שנתיים קודם לכן מגרמניה. הם נישאו ברבנות בהרצלייה והתגוררו בבית קטן בפרדסי הדר-רמתיים. לרשפון הם הגיעו עם קבוצת ה"ייקים" שהיו חלק מקבוצת "ארסוף" אשר שנתיים שלוש מאוחר יותר התיישבה בשכונה שנקראה ה"קִירֵנַיְקַה".
התיישבות הורי במושב נבעה ממניעים אידיאולוגיים, אחרי שהתלבטו ארוכות בין הליכה לקיבוץ או למושב.פאול גדל בבית ציוני מבוסס. אביו היה בעל מפעל למוצרי עור, ופאול אחרי שסיים את לימודיו באקדמיה, עסק בשווק מוצרים אלה. כאן רצה להיות חקלאי!
אמה הייתה במקצועה גננת . עקב אי ידיעתה את השפה העברית, נאלצה לנטוש את מקצועה, ובמקומו לעסוק בגידול תרנגולות במשק הקטן שהיה להם ליד הבית. משק בו גידלו עופות, מעט ירקות ובתקופה מסוימת, בשותפות עם משפחת גץ, אף להקות אווזים לבשר. אפשרויות הקיום מהעבודה החקלאית היו מצומצמות ולכן רכש פאול את מקצוע הַרַצָפוּת, והיה לרצף מומחה. עיקר פרנסת המשפחה היה מעבודות הרַצָפוּת שעשה.
התלהבות המתיישבים החדשים הייתה גדולה אך ניסיונות חקלאיים רבים שעשו – נכשלו. במיוחד נשאר חקוק בזיכרוני מאז ילדותי ניסיון אחד כזה: ברישפון היה מטע בננות משותף שחולק בין המשקים. המטע היה גדול אך סבל מבעיה "קטנה", הוא היה ממוקם באזור שהיה הכי לא מתאים למטרה זו – העצים נשתלו בשטח הקר ביותר שבשדות המושב.
המטע כולו קפא, לתדהמת כולם, ממכת קור, שנה או שנתיים לאחר שניטע.
לאחר פיצוץ תחנת המשטרה בסידני-עלי (ב-24 בנובמבר 1945) , ערך הצבא הבריטי חיפוש גדול ברשפון ובו נעצרו רבים מחברי המושב. רוב העצורים שוחררו כעבור זמן קצר, אך שלושה מהם: פאול להן, מאיר בן-שפר ומרדכי רבינוביץ` הושארו בכלא כחצי שנה.
עקב מעצר אבי, קיבלה אמי לצורך פרנסתה עזרה מהמושב לבניית בית אימון ומאז עסקה בגידול אפרוחי תרנגולות.
תקופה מסוימת בזמן מלחמת העולם עבד פאול כנהג בצבא הבריטי. כאשר עזב הצבא הבריטי את הארץ רכש פאול עבור המושב משאית מעודפי הצבא וכך הקים את ענף המשאיות של המושב. הוא עבד כנהג של המושב וריכז את הענף שהלך וגדל במשך השנים.
אמה הייתה שנים רבות חברה במועצת המושב ופעילה בריכוז ענף הלול, שהיה אחד הענפים המרכזיים ברישפון באותם ימים.
למיטב ידיעתי הייתה האישה הראשונה שכיהנה כחברת מזכירות ברישפון.
בשנת 1960 התחתן גדעון אחי עם גילה. הם רכשו משק בצמוד למשק ההורים ומאז גדעון ממשיך ועוסק בחקלאות עד היום. עיקר עיסוקו בגידול פרחי איריס הארגמן וייצואם לחו"ל.
גם אני, אחרי שחרורי מהצבא, עבדתי שנים מספר במשק ובעיקר גידלתי ירקות. בשנת 1968 עם הקמת הטלוויזיה הישראלית התקבלתי שם לעבודה כצלם ועברתי להתגורר בירושלים, אך בלבי נשאר לתמיד הבית – מושב רישפון.
פאול נפטר בן 71 בשנת 1971. אממה המשיכה וטיפלה במשק ובשנת 1993 נפטרה והיא בת 87.
אחי גדעון ואני ירשנו את המשק והיום חיים בו מיכל, בתם של גדעון וגילה עם בנה יפתח, וכן בני יואב.
חסר רכיב