משק לוטה ואליהו מצגר
החרוב 2 פינת הכפר
כיום משק אגוזי
לוטה ואליהו מצגר הגיעו לרשפון ב-1937 מרמתיים, מיד לאחר נשואיהם.
אליהו הגיע ארצה מגרמניה ב- 1933, מאוחר יותר הצטרפו אליו אחותו ואחיו.
הוריהם שנשארו בגרמניה, נספו בשואה.
לוטה הגיעה מגרמניה יחד עם אימה ב- 1936, לאחר שאביה מת משברון לב עקב השתלטות הנאצים על רכוש המשפחה והחרמת עסקיה.
הם היו בני 23-22 כשהגיעו לרשפון, מצויידים בשני ליפטים, שבהם גרו עם אימה של לוטה עד שנבנה ביתם. בית השימוש היה כמובן בביתן קטן בחוץ, די מרוחק מהליפטים. גם כשהבית עמד על תילו לא היה בו בית שימוש ואף לא חשמל – הקידמה הגיעה מאוחר יותר.
אליהו ולוטה היו חקלאים, אך למרות העבודה הקשה והפרנסה הדחוקה, נותר ללוטה גם זמן לפרוט על הפסנתר שהביאה מגרמניה. לעיתים, בערבי "עונג שבת" שנערכו בליפט, היתה מנגנת ב- 4 ידיים עם מרגוט היין ואליהן הצטרפה אלן מנהיים (מארסוף) בכינור.
עם פרוץ מלחמת העולם השניה, נודב אליהו, שהיה החבר הצעיר ביותר במושב, לצבא הבריטי והוצב במצריים למשך שנות המלחמה. בבית נשארו לוטה, אימה הדוויג והבת מירה.
לאחר השחרור והשיבה הביתה נולדה גם אסתר.
אליהו ולוטה עיבדו את המשק, גדלו ירקות, עצי פרי, כרם, עיזים ועופות. מאוחר יותר, בשנות ה- 50 רכש אליהו טרקטור פרגיסון ועבד במושב וגם בעבודות חוץ.
ב- 1963 עזבה משפחת מצגר את המושב ועברה להרצליה, את המשק רכש בן עמי אגוזי.
אליהו עבד בתעשייה האוירית והגיע לעמדה רבת אחריות, בה החזיק עד גיל 72.
הבת מירה גרה כיום בנוף ים, היא מורה לאנגלית ומתרגמת.
הבת אסתר גרה בהרצליה, היא עורכת דין, עוסקת בתחום הנזיקין ובעלת משרד בר"ג.
אליהו נפטר ב-1999 ולוטה נפטרה ב-2001