חסר רכיב

פימשטיין – שחם

12/09/2016
משק פימשטיין ( שחם)
רח החרוב 14

מייסדי המשק משה ומרים פימשטיין עלו לארץ בנפרד מקלקצק אשר בפולין. משה אשר נולד ב-1904, עזב את בית הוריו ועלה לארץ כחלוץ ב- 1924. כאשר הוא יורד בנמל יפו ומחפש את דרכו ואת פרנסתו ללא "סל קליטה", כפועל חקלאי בפרדסי פתח – תקוה, אצל העשיר הערבי אבו- קישאק. בהמשך עבר לכפר הדר ולאחר הידע שצבר בפרדסנות, עבד כמנהל פרדס במקום. מרים ליס אשר נולדה ב-1910 למשפחה של סוחרי קמח, נסעה לארץ ישראל כתיירת ב-1932 והגיעה לקרובי משפחתה אשר היו בין מייסדי קבוצת דגניה. מרים עבדה בדגניה והחליטה להישאר בארץ. ההורים של משה ומרים אשר היו מיודדים בקלקצק בפולין, יזמו פגישה בין השניים ומשה הגיע לדגניה לבקר את מרים. הפגישה הובילה לחתונה אשר נערכה ברמת גן, ב-1933. בני הזוג עברו להתגורר בכפר הדר שם נולד בנם הבכור מולה ב-1939.
ב-1942 עברה המשפחה יחד עם קבוצת חברים למושב רשפון וכאן נולד בנם השני עודד ב- 1944. המשפחה כמו כולם התגוררה בבית "קופסא" אשר מנה חדר הורים, מטבחון, מקלחת והול אשר בו התגוררו הילדים, השרותים היו בתא בחוץ. השנים הראשונות היו קשות, תשתית משק לא הייתה קיימת ומשה מצא את פרנסתו כגפיר במשטרת המנדט הבריטי, בתחנת סידני – עלי. בהמשך כדי ללמוד חקלאות ולהתפרנס עבד כפועל אצל ברנסבורג, בארסוף.
לאט לאט החלו להקים את המשק, בית – אימון, לול במקביל, עיזים להספקת חלב ולעשיית גבינות, רפת, עצי פרי ליד הבית, בננות בהמשך, פרדס מאוחר יותר וכמובן ירקות אשר שנים רבות היו ענף הפרנסה העיקרי. "הטרקטור" היה חמור, אח"כ פרדה ולאט לאט השתחררו מעבודה בחוץ והחלו למצוא את פרנסתם במשק, אשר התפתח ובשנות ה-50 איפשר אף להגדיל את הבית ע"י לינסקי הבנאי.
ב-46 עד 48 עזרה המשפחה בקליטת מעפילים, אשר היו נשארים ללינת לילה לפני פיזור בארץ.
הרצליה הייתה עיר הבירה של רשפון לצרכי קניית ביגוד, רופאי שיניים, קולנוע וכד\'. לחם חולק ע"י מאפיית אופנהימר ובהמשך ע"י דרע. קרח חולק ע"י עגלה וסוס ויותר מאוחר ע"י מושקה. ערבים מכרו תאנים וענבים ע"י חמור עם שקיים, גם סוחר בגדים בשם כץ מכר את מרכולתו מבית לבית על אופניים וכך התקיימה המערכת.
המנדט הבריטי הראה את נחת זרועו גם כן ועוצר חיפושים הרס קירות בבתי אימון זכורים עד היום.
בשנות ה-50 כאשר היו ברשפון מספר מיקרי רצח וחטיפה ע"י מסתננים, הגיעה כל לילה משפחת טרטצקי אשר גרה בבית קיצוני ללינת לילה, הבתים היו מוגנים בדלתות ובתריסי פלדה.
את המשק המשיך עודד אשר התמחה בגידול תות שדה ושנים ארוכות התפרנסו שתי המשפחות מגידול תות. עודד נפטר ב- 2003, למשפחה שתי בנות ושני בנים.
מולה בחר בקרירה צבאית והשתחרר מצה"ל ב-1986, בדרגת אל"מ. מתגורר כיום בהרצליה, נשוי לטל ולהם שני בנים – עידו ודורון ובת מור.
משה נפטר בשיבה טובה ב-1995 ומרים בת 96 מתגוררת במשק.
‏13/07/2006
חסר רכיב