חסר רכיב

קראוס אילנה וולדו

12/09/2016
משק קראוס ולדו ואילנה
רח` השקד 16, משק 83

משק 83 הוקם בשנת 1949 על ידי משפחת קראוס- ולדימיר (ולדו) אשתו אילנה וביתם מירה.
ולדימיר קראוס הגיע לרשפון בשנת 49 בראש קבוצה של עולים, ניצולי שואה ברובם מיוגוסלביה. יחד עמו הגיע גם אחיו זדנקו קראוס, אביה של דינה פורת.
חלומו של ולדו היה לעבוד את אדמת ארץ ישראל במו ידיו ובכך התממש חלומו.
בתחילה גרו חברי הקבוצה במשקי המושב, ומשפחת קראוס השתכנה בבית האימון של משפחת בן-שפר, לאחר מכן במשק שהיה אחר כך של בכר ולאחר זמן קצר עברו למגורי הקבע במשק 83.
כל הבתים ברחוב, שכונה רחוב היוגוסלבים, נבנו מצריפי עץ שבדיים, וכל משק קיבל מהסוכנות מספר פרות וחצי פרדה.
בתחילה התפרנסו מגידול ירקות, פרדס תפוזים ולול מטילות. בתקופת הצנע גם גידלו ארנבות למאכל.
בשנת 1950 התחתנה מירה עם דוד גולדשטיין- גבעון. החתונה נערכה בבית העם דאז- בית גופרמן.
בשנת 1951 בנו מירה ודוד את ביתם במשק, בסמוך לבית קראוס, שם נולדו דניאלה ואילן.
ולדימיר שנקרא מאיר בפי בני המושב היה חבר הוועד ואף עמד בראש הוועד בשנות ה-50 וה-60.
במקביל שימש גם כמבקר תנובה, תפקיד ממנו יצא לפנסיה בשנת 1979.
בשנים שלאחר פרישתו מהנהלה פעילה במושב שימש כמבקר גם במושב.
דוד גבעון עבד כנהג המשאית של המושב, תפקיד שמילא עד לשנת 1970 בקירוב. ולאחר מכן ניהל את המחסן הטכני עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1995.
בשנת 1965 הוחלפו רוב בתי היוגוסלבים בבתים בבנייה קונבנציונאלית אך לא ביתם של משפ` קראוס.
במסגרת תנופת הבנייה הזו, עברה משפחת גבעון לבית במשק העזר מול גן הילדים.
בשנת 1966 נוסף אורן למשפחה.
בשנת 1969 מכרה מש` קראוס את הצריף ובנתה במקומו בית קבע העומד עדיין על תילו.
בשנת 1978 הועבר המשק לאילן גבעון.
אילן שב לגדל ירקות ואבטיחים ולאחר זמן קצר נבנה לול הודים לכ-4000 ראש. בתקופה זו חוסל לול המטילות. כמוכן, ניטע מטע אבוקדו בן 10 דונמים. אחרי מספר שנים, כשפקד משבר את ענף ההודים חוסל לול ההודים ובמקומו צמחה משתלת "גן השרכים". משתלה זו הייתה פתוחה מספר שנים ונסגרה כשאילן נסע לקנדה למספר שנים.
בשנת 2000 נפטר ולדימיר קראוס בגיל 96 שנה.
מספר חודשים לאחר מכן נמכר המשק לאילון ברוך.
דוד גבעון נפטר ונקבר בשנת 2004 בוונקובר קנדה.
מירה גבעון חיה בבית אבות היהודי לואי ברייר בוונקובר קנדה.
חסר רכיב