חסר רכיב

שפר שושנה

12/09/2016
משק שושנה שפר (כיום משק קרסו)
רח` השקד 13

עליתי ארצה כנער בן 12 יחד עם אימי שושנה שפר וסבתי יולנה שוסברגר, מהעיר "בימוק" שביוגוסלביה, בשנת 1948 עם תחילת העליה הלגלית מיוגוסלביה לישראל. אנו עלינו ארצה על סיפון האוניה "קפלוס", שהיתה מאד ישנה ועברנו תלאות רבות בדרכינו. מן האוניה נלקחנו למעבורת באר-יעקב, שהיתה לפני כן מחנה צבאי בריטי. שם התארגנה קבוצה שמנתה כ-40 משפחות שעברה לרשפון.
בתחילה גרנו בבתי אימון ומחסנים, עבדנו בחקלאות אצל החברים הותיקים. לרוב האנשים לא היה כל נסיון בחקלאות ואיש לא ידע עברית. אני התחלתי ללמוד בבית הספר, שהיה בבית "גופרמן" ולאחר מכן עבר לבית עבד (בית ערבי נטוש מאז 1948).
ב-1950 ניבנו הצריפים השוודים ועברנו לגור בהם, קיבלנו חלקות אדמה לחקלאות ונהינו בעלי משקים. הייתה לנו פרידה בשותפות עם משפחת סלעי ובאחד הלילות הפדאיון גנבו לנו את הפרידה. כדי לעזור בעול הפרנסה, אחרי הלמודים עבדתי על טרקטור ובערבים יצאתי לשמירה במושב, כמובן שאלה היו שנים מאד קשות עבורי.
בשנת 1955 התגייסתי לצה"ל, שירתתי בהנדסה קרבית משוריינת. השרות הצבאי היה עבורי אתגר רציני ונהניתי מהשרות מאוד.
בסיום הצבא עברתי לכפר-שמריהו, התחתנתי עם אסתר ונולדו לנו שתי בנות ובן, הם בוגרי ביה"ס המשותף לרשפון וכפר-שמריהו. אני התחלתי לעבוד באגודה החקלאית, במדגרה. כאשר המדגרה בכפר -שמריהו נסגרה עברתי לעבוד ב"פרומין", כנהג מחלק, למדתי שיווק ומכירות ובהמשך עבודתי הייתי למנהל מכירות. כש"אוסם" רכשה את "פרומין" עברתי לעבוד ב"אוסם", כמנהל אזור. אחרי 15 שנות עבודה עברתי ל"שטראוס" כמנהל מכירות אזור המרכז. עבדתי עוד מספר שנים ב"פרי הגליל" ויצאתי לפנסיה. כיום אני עדיין ממשיך לעבוד בחברת שמירה.
לפני עשרים שנה עברתי לגור ברמת-השרון, כיום אני סב לשבעה נכדים ונהנה מאוד בקרב המשפחה המורחבת.
כתב: אברהם שפר, רמת השרון
חסר רכיב