חסר רכיב

אגוזי אליעזר

אגוזי אליעזר
-
-
אגוזי אליעזר
1995 - 1911

סבא  שלי נולד בקרטוז ברזה. עיירה על גבול רוסיה ופולין.
כילד היה מוביל כל בוקר את סבא שלו לשבת על פתח החנות להשגיח על הבאים והיוצאים.
אליעזר נדרש בגיל 15 להתגייס לצבא הפולני וכדי להימנע מכך יצא עם חבר למסע אופניים למשך חודש והשיל ממשקלו עד כדי כך שהצבא ויתר על גיוסו. אליעזר התפנה כעת לתכניתו במסגרת פעילות הנוער הציוני, להתקבל ל'קיבוץ הכנה לעלייה לפלשתינה'. במסגרת זו הוכשר לעבוד בעבודות בניין בכלל וכצבעי בפרט, וקיבל אישור עלייה לארץ. מובילי תכנית העלייה דאגו, בין השאר, גם לצרוף עולים נוספים על הסרטיפיקט. וכך לאחר נישואיו לנחמה, אליעזר נרשם כנשוי פיקטיבית לבחורה נאה. נחמה נרשמה כנשואה פיקטיבית לבחור שביקש גם הוא לעלות לארץ.
בשנת 1932 עלה סבא ראשון לפלשתינה והבחורה הנאה לא כל כך רצתה לוותר עליו. נחמה הגיעה באונייה אחרת והבחור שצורף לה השתגע ואושפז מיד בבית משוגעים. סבא וסבתא נאלצו לשלוח מכתב בקשה לרבנות בקרטוז ברזה לקבלת אישור שהם נשואים כחוק.
נחמה ואליעזר שכרו בית בראשון לציון ושם נולד אבי בן עמי. 
אליעזר עבד כצבע  בסראפנד ( מחנה צריפין) היתה לו תעודת צבע סוג אאא ובזכות זה קיבל משכורת. אח"כ התאגדו לקבוצה להקמת קבוץ נגבה. לאחר זמן התאגדה קבוצה אחרת לעבוד בנמל חיפה. משם התאגדה קבוצה חדשה ועלו לצפון ובנו את קיבוץ דפנה בשנים 1939-40. הנשים והילדים השתכנו אצל משפחות במטולה. לאחר שנה עלו להקמת קיבוץ דן. סבא החליט שקיבוץ זה לא לטעמו והפנה עם חבריו מכתב לקרן קיימת בבקשה להקצאת אדמה להקמת מושב שקיבל את השם בית הלל ע"ש הרופא הלל יפה. כל שני שכנים קבלו 2 פרדות לעבד את האדמה השחורה. סבא ייצג את המושב כמזכיר והיה מעורב בעלייה בלתי לגאלית שהגיעה מלבנון. שם נולדו עמליה ושרגא.
בשנים 1949-50, ללא אפשרות לפרנסה, ללא מים חשמל ובית ספר, פורק המושב וכל תושביו עזבו.
משפחת פוזיס עברה מבית הלל לרשפון ובהמלצתה משפחת אגוזי עברה על כל מטלטליה במשאית הנהוגה ע"י פאול להן לרשפון. אליעזר עבד זמנית כמזכיר המושב ואח"כ פנה לחקלאות ולרפת. 
סבא לא היה איש גדול אך היה חזק מאד. היה נושא על כתפיו למחלבה אסל עם 2 כדי חלב ועוד כד בכל יד. שנים רבות היה חזן בבית הכנסת. ידע ליצור ולבנות, לפרוס השקייה ולעבד את השדה והמטע. 
סבא שר במקהלת האלף ואף כתב כמה שירים לאירועים מיוחדים.

חסר רכיב