חסר רכיב

אגוזי נחמה

אגוזי נחמה
-
-
אגוזי נחמה
1992 – 1911


נחמה נולדה בקרטוז ברזה, עיירה יהודית ברובה ברוסיה הלבנה, למשפחת יוור שלה היתה חנות תכשיטים.  גרה בשכנות לאליעזר אגוזי והם היו חברי ילדות. 
כנערה הצטרפה לפעילות הנוער הציוני שהיתה תנועה חזקה בעיירה יהודית ציונית מאד, ומשכה הרבה בני נוער לפעילות ציונית ועלייה לארץ. התקבלה ל'קיבוץ השומר הצעיר'  כתופרת, מקצוע שלמדה בבית. לאחר קבלת אישורי עלייה, עלתה לארץ בעקבות אליעזר באנייה בשם "פולניה" בינואר 1935 .
הם נישאו שנה לאחר מכן וגרו בראשון לציון. שם נולד בן עמי ב-1938.
מראשון לציון עברה למטולה,  בהמתנה להכנת ביתם בבית הלל. בבית הלל החזיקה נחמה משק 20 פרות לחלב שנשלח לחיפה. ברוב הפעמים החלב הוחמץ בדרך והוחזר למשק. כך התמחתה נחמה בהכנת גבינות מכל המינים והסוגים, וכל הבית היה מלא בשקיות בד תלויות להגרת המים. מהחלב העומד רדו את השומן וחבצו לחמאה. במשק היה גם לול (כשהיו חסרות ביצים, זה היה סימן שעמליה שתתה אותן חיות), שובך גדול לגידול יונים לבשר, ופרדות לעבודת השדה .בבית הלל נולדו עמליה ב-1944  ושרגא ב-1947 .
לאחר קום המדינה עברו לרשפון. נחמה התנתה את המעבר בכך שיוכלו לקנות משק במושב. וכך היה.
בל"ג בעומר, מאי 1955, רכבו עמליה ושרגא על אופניהם על הכביש החדש לכיוון שפיים. בדרכם חזרה, בפנייה לרשפון פגעה בשרגא מכונית חולפת והוא נהרג.
נחמה היתה מומחית בשימור ומיחזור אפילו שלא קראו לזה כך בזמנה. ריבות לפי העונה, מיחזור נייר פרגמנט של מוצרים שונים, פרימת סוודרים, כיבוס הצמר וסריגה מחודשת. ידעה להכין אטריות משפע הביצים שאי אפשר היה לשווק. היתה פורסת גלילי בצק על סדין שנפרס על שולחן האוכל ותולה שרוכי אטריות לייבוש על משענות הכסאות. עבדה בתפירה ותיקונים למי שנזקק ולעצמה תפרה את רוב בגדיה. 
לעת זיקנה איבדה חלק מהראייה והמירה את מלאכת היד בהקשבה לספרים  מוקלטים. עדיין טרחה והכינה כל שבת וחג מאכלים לכולם. גפילטע-פיש בעשרה כלי פיירקס לחלוקה, קערות רגל קרושה, סירי לפתן, ערימת קיגל מתוקים עשויים מהאטריות שלה לחג השבועות, חזרת ביתית לפסח, עוגות דבש בראש השנה, לביבות לחנוכה ואזני המן פריכים לפורים.
נחמה נפטרה בביתה והותירה אחריה תשעה נכדים ונינים לרוב.

חסר רכיב