חסר רכיב

וייס משה

וייס משה
-
-
וייס משה
1991 - 1923

אבי נולד בהונגריה בעירה דרצ'קה בשנת 1923, למשפחה דתית.
היה חזק, אתלט, למד דפוס במקום תיכון בכדי לעזור בפרנסת המשפחה. בגיל 20 נילקח למחנות הריכוז וההשמדה ברגן-בלזן ומאוטהאוזן, ובנס שרד את התופת.
בשנת 1946 עלה לארץ ישראל באניית מעפילים, נתפס ע"י הבריטים והועבר למחנה מעצר בעתלית. לאחר השחרור מהמחנה הצטרף לשורות ההגנה ואף לחם במלחמת השחרור עד פציעתו.
לאחר מכן עבר לפתח תקוה. חלומו של אבי היה לנטוע פרדסים, הוא חכר אדמה בפתח תקווה ונטע פרדס. בעלי הקרקע ראו כי טוב, ביקשו חזרה את האדמה לאחר שאבי עבד כל כך קשה להקים את הפרדס. רוחו לא נשברה והחליט לרכוש משק חקלאי, כך הגיע למושב רשפון, עם אשתו הראשונה, בשנת 1962 ואכן נטע פרדסים לתפארת. לאחר מספר שנים התגרש מאשתו ללא ילדים.
 בשנת 1971 הכיר את אמי יהודית, אלמנה עם שלוש בנות קטנות. הם התחתנו ונולדנו אחי ואני. הפרדסים כבר לא הספיקו לפרנסת הבית. אבי התמחה בחלקי חילוף שפירק מרכבים שרכש ממכרזים של הצבא. כמעט כל השטח מאחורי הבית היה מלא ברכבים – טנדרים, משאיות וכו'. אנשים היו מגיעים מכל הארץ אל משה וייס, ואפילו עשר שנים לאחר שנפטר עדיין באו לחפש את אבי לקנות חלק. אבי ידע איפה נמצא החלק בדיוק, כשהגיע מישהו שצריך קרבורטור לטנדר D-200, היה אומר לו לך לפינה השמאלית ליד הרכב ותפרק... היה מדהים!!! 
חייו של אבי היו רווי סבל וקושי, אך תמיד היה בעל מעוף ורצון לחיים וצמיחה. לאחר שסבי נפטר אבי הרגיש צורך לחזור מעט למקורות והתמנה לגבאי בית הכנסת ברשפון.
בשנת 1989 נפצע אבי קשה מאד בתאונת שריפה. הוא שרף גזע עץ ושפך עליו בנזין (חשב שזה סולר). המיכל התפוצץ עליו והוא נכווה באורח קשה. היה מאושפז חודש במחלקת כוויות, ואז לקה בהתקף לב קטלני שהותיר אותו עם תפקוד לב של 20 אחוז. בגלל הלחות וקשיי הנשימה, עבר לגור בצפת, וכך אמי ואנחנו נסענו אליו כל הזמן וחווינו תקופה ביחד בצפת הציורית.
לאחר שנה וחצי החזיר את נשמתו לבורא והוא בן 67.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
י"ט אייר ה'תשנ"א
יפה בכר

חסר רכיב