חסר רכיב

טלפיר ראובן

טלפיר ראובן
-
-
טלפיר ראובן
1963 - 1898

אדם צנוע ושקט. העבודה וחיי עבודה בשטחים שונים מלאו את עולמו, עולם האדם שלו. 
כחלוץ מבסרביה עלה לארץ ועבר שלבי חיים שונים עד הגיעו לרשפון. בימים הראשונים, כשלא הייתה אפשרות להעביר את כל משפחתו לרשפון, הביא את בנו יעקב לחיות במושב ולהתחנך בביה״ס של המושב. ראובן, האב המסור, רצה שבנו יתחיל את חייו בין החברים, העתידים להיות שכניו לתמיד. זכורני שהדבר מאד מצא חן בעיניי הוותיקים שראו בכך משום סימן של קשר בר-קיימא.
רושם מיוחד עשה עלי הקשר החזק שהיה קיים בין ראובן טלפיר ושכנו יצחק בן ראובן. שניהם אימנו את ידיהם במלאכת הבניין ואחד לא זז בלי רעהו. קשר חבוי בר-קיימא שרר ביניהם ושמחנו שהופיעה דוגמא נאה של חברות אינטימית מעין זו במושב. לאספות הכלליות באו ביחד, לעבודה התאחדו ועבדו זמן רב במשותף כרוכים היו בכל כמעט, אחד אחר רעהו. ראינו בהופעה זו חיוב רב והתפללנו בלבנו לריבוי דוגמאות ממין זה.
החיים זרמו. ראובן הקים את משפחתו והתחיל לבסס אט-אט גם את משקו. הבנים התבגרו ושלושתם תקעו יתד באדמת רשפון, נישאו והביאו לעולם נכדים ונכדות חביבים לסבא ולסבתא, שהעניקו להם שפע נחת-רוח.
אך עמל השנים נתן אותותיו וראובן נפגע באופן רציני במחלת לב. בשנים האחרונות כשנפגשנו, היה קובל בפני רק על דבר אחד, על הלב הפגום. לבו נבא לו כי קרובים הימים להיאסף אל עמו. מנסה הייתי לנחמו ולעודדו בתקוה, שעוד יאריך ימים וישבע רוב נחת במשפחתו. העבודה שהייתה מעודדת את רוחו ומוציאה אותו למסלול החיים, חדלה לספקו - כי הייתה תובעת ממנו מאמצים רבים.
וכך, מבלי לעורר תשומת לב מיוחדת, מבלי לגרום לדאגה וטרחה יתרה למשפחתו - נשא בלבו את סבלו בשקט ובצנעה. עד שבא הרגע המר להיפרד מכל היקר שטפח תוך עמל בלתי פוסק ופורה. הלך הפעם האחרונה להיפרד מעצי הפרדס, לסגור את ברז ההשקאה - אך הלב הנגוע פסק את הלמותו.
יהי זכרו ברוך בראשנו לעד!

אברהם ליסוד

חסר רכיב