פיליש אהרון

1988 - 1954

אהרון - איש אדמה בכל רמ"ח איבריך.

אתמול לפני צאתך לנסיעה הגורלית עדיין הספקת להשקות את השדות עם אביך.

קשה מאוד לדבר עליך בלשון עבר. קשה בכלל לדבר ...

ברגעים הטובים של חייך הקרנת שמחה לכל הסובבים אותך וברגעים הקשים לא נתת לאיש להשתתף בסבלך.

הלכת מאתנו בשיא כמו עץ המוכן לניבה ונעקר משורשיו.

עברת בחיים הרבה מאוד תלאות. במלחמת יום הכיפורים נלחמת בגזרה הקשה עם הסורים ובכל זאת, למרות שרבים מחבריך נהרגו, אתה בדרכך הפשוטה וההגיונית המשכת ועמדת בכל המוטל עליך.

פתאום התגלתה אצלך מחלה נוראית שעמדת בה בגבורה הראויה לשבח.

הקמת משפחה נפלאה וילדים נהדרים וזה הוכח אתמול בנסיעה הנוראית הביתה, כאשר הילדים שאלו והתעניינו בכל הקשור אליך - איך זה קרה, מה המשמעות של המוות ומי יסיע אותם לים? כולם ציפו שעוד יקרה נס ונראה אותך בבית - ולא קרה.

אני משוכנעת שאת רוח ההתמודדות ודרכי הנועם שלך הטבעת בכולנו וכך תצליח המשפחה לעבור ולעמוד בקשה מכל - להתמודד בלעדיך.

יהי זכרך ברוך! אשתך, עדנה

===============================================================================

תמיד היינו שניים, כששאלו אותי כמה ילדים אנחנו, אמרתי - שניים, אני ואחי. גדלנו ביחד והייתה לנו ילדות נהדרת. תמיד היית אח סוב. כשהיינו ילדים אי אפשר היה לריב איתך, כיוון שתמיד צחקת וחייכת.

כשהיית בצבא כתבתי לך מכתבים ובהם פרטים אישיים, כיוון שהיה לי רק אותך. אמרו עליך שאתה טוב אל כולם, ואכן כך היית. גם כשעברת את הניתוח ואושפזת בבית חולים, לא התלוננת על כאבים או על הגורל האכזר, רק עודדת אותנו, שהכאב לא נורא. הרבה שוחחנו, כמו תמיד, אני היא שדיברתי ואתה הקשבת וחייכת ואמרת שיהיה טוב.

אחרי כל הסבל שעברת הגיעו שנים יפות ומאושרות בחייך. נישאת ונולדו לך שני בנים חמודים אותם אהבת עד מאד, כשם שתמיד ידעת להעניק אהבה.

בשבת האחרונה, כשבילינו בים, התחלת לשוחח אתי על העבר ועל נושאים שונים. היה יום נהדר וקבענו לבלות יחד שוב בשבת הבאה, אך היא לא הגיעה. ביום שני האכזר נסעת לכנרת. היית במצב רוח נהדר, והנה הכול נגמר.

אם יש אלוהים בשמים, אז אינני יודעת מדוע הוא לקח אותך מאיתנו, כל כך צעיר ויפה ואחרי כל הסבל שעברת.

אני מקווה שהיית מאושר בחייך הקצרים והכל קרה כדי למנוע סבל בעתיד ממך ומאתנו.

אחותך האוהבת והמתגעגעת לאה