חסר רכיב

שכטר מרים

שכטר מרים
-
-
שכטר מרים
1995 - 1909

באחד משיריה היפים ביותר כתבה רחל המשוררת:
בְּבֹקֶר אֱלוּל הָעוֹלָם וָרֹד וְתָכֹל,
מַרְעִיף תַּנְחוּמִין.
שֶׁמָּא לָקוּם, לְהִתְנַעֵר מֵעֲפַר הָאֶתְמוֹל,
בַּמָחָר לְהַאֲמִין?
שֶׁמָא בְּלֵב עָנָו לְבָרֵךְ אֶת הָעֹל,
לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין?
  בֵּין שׁוּרוֹת עֲרוּגוֹת וּתְלָמִים נַעֲרָה תָּבוֹא,
הַבֶּרֶז יִגְעַשׁ.
הִיא מַזָה רְסִיסֵי חַיִים, אַף גִבְעוֹל בִּצְמָאוֹ
לֹא נִשְׁכַּח, לֹא נֻטַּשׁ.
אוּלַי לִסְלֹח לָאֵל אֶת זְדוֹן לְבָבוֹ,
אוּלַי לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ? (בגנה, תרפ"ג)
בחודש אלול לפני עשרים ושלוש שנים הלכה לעולמה אמי מרים ז"ל. בחודש אלול השנה נפטרה בת דודתי רבקה ז"ל. בחודש אלול נולדתי אני, ובחודש זה גם נולדה בתי הבכורה. האם זהו חודש של קללה או חודש של ברכה? אינני יודע. כמו בכל חיינו על פני האדמה הזאת, ברכה וקללה אחוזות זו בזו לבלי הפרד. אך כמו שחשה המשוררת רחל, חודש אלול הוא חודש של התחלה חדשה, של אמונה חדשה במחר, של סליחה לאל ולאדם.
אחד מזיכרונות הילדות המוקדמים ביותר שלי הוא מראה אמי היושבת על המרפסת של דירתנו בתל אביב, זמן קצר לפני שבאנו למושב רשפון, ושרה לי משיריה המולחנים של רחל המשוררת שהיו אהובים עליה מאוד. 
מביניהם זכור לי במיוחד שיר אחד - 
הֵן דָּמָהּ בְּדָמִי זוֹרֵם,
הֵן קוֹלָהּ בִּי רָן –
רָחֵל הָרוֹעָה צֹאן לָבָן,
רָחֵל – אֵם הָאֵם.
 
וְעַל כֵּן הַבַּיִת לִי צַר
וְהָעִיר – זָרָה,
כִּי הָיָה מִתְנוֹפֵף סוּדָרָהּ
לְרוּחוֹת הַמִּדְבָּר (רחל, תרפ"ו)
רחל חיברה שיר זה באותה השנה, תרפ"ו (1925-6) אשר בה עלתה אמי לארץ מברסטצ'קה שבאוקרינה והחלה את לימודיה בבית הספר החקלאי בנהלל. גם לה היה הבית צר והעיר זרה, וגם היא שאפה אל חופי ירדן ואל מרחבי שדות. שאיפה זו הנחתה אותה לנהלל, לקיבוץ יגור, ולאחר מכן למושב רשפון. ואם יש נחמה, הרי היא בכך שאמי ואבי ובת-דודתי ובני משפחתה, מצאו מנוחת עולמים באדמת המושב, בין הברושים, הרחק מן העיר הזרה וקרוב לליבה של ארץ ישראל היפה, הטובה והבלתי נשכחת.
נתן שכטר

חסר רכיב