שמיר רחל

2015 - 1928

רחל (רחלקה) נולדה ב-1.10.1928 בטופולצ'ני, סלובקיה, בת לג'נט וישראל וייס, אחות לאריה הבכור וגבריאלה הקטנה. אביה עסק בעיבוד עורות ואמה תופרת.

באפריל 1942 במסגרת גירוש יהודי סלובקיה למחנות, פקדו את ביתם וחיפשו את אחיה הבכור אשר ברח והסתתר. המחפשים דרשו תחליף, ומאחר ואביה היה מבוגר וחולה, רחל "התנדבה" להישלח לאושוויץ, והיא בת שלוש עשרה וחצי. על אמת ידה הוטבע המספר 3766.

קרוב לשלוש שנים שרדה רחל במחנה, בתחילה באושוויץ, ומאוחר יותר בבלוק 26 בבירקנאו.

ב-27.1.1945 יצאו שרידי המחנה ל-"צעדת המוות". בלילה, בקור העז, בסנדלים וכותונת לגופה, כשהיא באפיסת כוחות, היא נמלטת לתוך אסם של איכר ונרדמת על הקש. בבוקר כשהיא מתעוררת השיירה עברה והיא ניצלה.

כל משפחתה נספתה בשואה, נשארו רק בת-דודה שעלתה לפני המלחמה, ועוד שני בני דודים ששרדו. בשנת 1946 מתארגנות קבוצות צעירים מסלובקיה לעלייה לארץ, במסגרת "מכבי". שם לראשונה רחל נפגשת עם מושקו.

באביב 1947 הם עולים יחד לארץ באניית המעפילים "תאודור הרצל". הבריטים עוצרים אותם ולאחר מאבק, ושלושה הרוגים, הם מוגלים לקפריסין, שם רחל מראה את יכולתה בתפירת בגדים, מהבד הפנימי של האוהלים. בפברואר 1948, הבריטים משחררים אותם, והם עולים לארץ ומצטרפים לקיבוץ חמדיה ליד בית שאן.

באפריל 1948 רחל ומושקו מתחתנים בכפר יחזקאל. בחורף 1951 נולד בנם הבכור אילן ושנתיים אחריו נולד רון. בקיבוץ רחל עובדת כמטפלת בבית הילדים. בשנת 1955 הם עוזבים למושב ביצרון, ורחל עקרת בית.

המשפחה מגיעה למושב רשפון בשנת 1958, לבית קטן ליד מגדל המים, וב-1963 בונים את ביתם החדש בקצה הצפוני של המושב. רחל עובדת כמטפלת בילדים, ובמבוגרים, ועוזרת בחלקת המשק הקטנה.

לאחר כמעט 35 שנים, ב-1992 עוזבים רחל ומושקו את רשפון ועוברים להרצליה. ב-2002 הם "מתגעגעים" לסביבה הכפרית, לבית צמוד קרקע, ועוברים לדיור מוגן בנורדיה. אך לאחר מספר חודשים חלה מושקו, ורחל מטפלת בו במסירות חצי שנה עד לפטירתו ממחלה ממארת בסוף 2003.

רחל שתמיד התחברה לאנשים, ממשיכה בחיים מלאי פעילות ועניין בקהילה, עצמאית ואופטימית, זכתה לחתן את הנכדים ולהכיר שני נינים . גם שחלתה בקיץ 2014 שמרה על איפוק והשלמה, עד לפטירתה ב-2.2.2015.

לרחל ומושקו, חמישה נכדים, ונכון ל-2018, שישה נינים. רחל קבורה בבית העלמין של מושב רשפון, ליד בעלה.