לדרר חנה
לדרר חנה (ינקיצה)
2015
- 1926
חנה נולדה בעיירה בצ'קה פטרובוסלו – עיירה קטנה בסרביה שלפני האיחוד ליוגוסלביה.
בכדי ללמוד בבית ספר עם
ילדים יהודיים היה עליה ועל אחיה להגיע יום-יום לעיירה בצ'קה פלנקה ברכבת ולשוב לקראת הערב באותה הדרך.
אי לכך ההורים עברו לבצ'קה פלנקה ושם חנה גדלה, התחנכה ושיחקה עם חבריה היהודים והסרבים ליד הדנובה שהייתה גן המשחקים עבורם.
כאשר הגיעה אליהם מלחמת העולם השנייה, בשבועות 1944, נלקחו היהודים אל המחנות. בטרם
אולצו לעזוב ע"י האושטסים ההונגרים, המשפחה של חנה העבירה מצעים עם מונוגרמה של אמא שלה, וכן כלי קודש וכסף מזומן לשכנים הסרביים שלהם.
חנה שהתה במחנות עבודה עם
אחיה ואביה. הם שרדו הודות לכך שהועסקו בעבודות חקלאיות, שכן כך לפחות היה משהו לאכול.
כשחנה ומשפחתה שבו הביתה, למזלם השכנים הסרבים מסרו לידיהם את כל החפצים כולל הכסף שהומר עבורם לפי המטבע החדש. השכנים אף שיכנו אותם בביתם לכמה ימים עד אשר מצאו את חפצי הבית כדי לרהטו מחדש. בזכות החברות שנשארה לאורך כל השנים – גם אחרי העלייה לארץ – רחל,
בתה הבכורה של חנה, ממשיכה את המסורת של הכרת התודה לחברתה בת גילה שמתגוררת בסרביה.
חנה הכירה את אהרון עוד לפני המלחמה כנערה, אולם המלחמה קטעה זאת. כנראה כאשר דברים אמורים להתקיים הם אכן קורים. ולאחר המלחמה חנה ואהרון
נפגשו שוב ונישאו. הבגדים למסיבת החתונה נתפרו משמיכה צבאית שנצבעה.
מהתושבים היהודים בעיירה בצ'קה פלנקה שבו מהמלחמה עשירית בלבד – 38 אנשים. את הקשר ביניהם הם שימרו ע"י פגישות שנתיות קבועות, כאשר הנושא המרכזי היה הקורות אותם במלחמה.
חנה ואהרון הצטרפו לקבוצת 30 המשפחות
שעלתה ארצה בסוף דצמבר 1948, מיד אחרי שחנה ילדה את בתה רחל. הם עלו
באנייה קיפלוס (שבה עלה גם טומי לפיד) שסיכוייה להגיע לארץ היו קלושים מאוד. העולים באנייה זו הועברו למחנה עולים בבאר יעקב, ומשם הגיעו לרשפון ועברו את כל גלגולי העולים
החדשים מיוגוסלביה.