מולנר אדלה

מולנר אדלה (עדיקה)
1995 - 1907
אדלה מולנר נולדה בשנת 1907 בעיר נוביסד שביוגוסלביה (לשעבר). היא היתה הבת האמצעית מבין שלש בנות: תרי הגדולה, עדיקה האמצעית ופירי הצעירה, שאני - אורי וייס - הבן היחיד שלה.
עד מלחמת העולם היו לה חיים רגילים. היא התחתנה עם הינקו פיפר אך לא היו להם ילדים.
עם פלישת הנאצים כל אחד במשפחה חיפש דרך להימלט. חברה כפרית נוצרייה הסתירה את עדיקה בלול העופות ובלילה הכניסה אותה לביתה. כל אותו הזמן לא היה קשר בין בני המשפחה. בעלה נלקח להונגריה למחנה עבודה.
בתום המלחמה עדיקה חזרה למקום מגוריה והתברר לה שהיא ובן אחותה (אנוכי, אורי וייס) היינו הניצולים היחידים במשפחה. כתינוק הופקדתי בידי משפחה נוצרית ובזכותם ניצלתי. (הנצחתי אותם ביד-ושם כחסידי אומות העולם).
עדיקה קרובתי היחידה ביקשה אותי מהמשפחה הנוצרית, היו קצת ויכוחים, הם לא רצו לוותר עלי כי הם היו ללא ילדים ונוצר קשר טוב איתי. בסוף הקשר הביולוגי ניצח, ואני עליתי לארץ עם משפחת וייס קרובים מצד אבי.
עדיקה עלתה לארץ מספר שנים אחרי, והתחברה למשפחתי כדי להיות בקרבתי. בינתיים היא הכירה את ניקולה מולנר שהיה חבר מושב רשפון ונישאה לו, וכך החלו חייה ברשפון,
היא הרגישה במושב בטוב. כל שכניה היו עולים מיוגוסלביה והיא היתה מאד פעילה. היתה עקרת בית למופת וילדי השכנים זוכרים את המטעמים שבישלה.
לאחר מות בעלה סבלה מבעיות לב, למרות חששותיה רופא הכפר שיכנע אותה לעבור ניתוח לב שתרם רבות לבריאותה והיא יכלה להמשיך לתפקד כלולנית עצמאית.
לעת זקנתה היא עברה לחיפה וחיה בקרבתנו ובהשגחתנו המלאה עד יום מותה.
כיום היא קבורה ברשפון כחברת המושב לצד בעלה ניקולה מולנר.
כתב האחיין אורי וייס