ברגהאוזן אדית

ברגהאוזן אדית
1990 – 1906
אדית גדלה בעיירה פרדן בגרמניה, במשפחה מסורתית מבוססת ובה 8 ילדים.
היא הכשירה את עצמה לעבודה חקלאית כדי לקבל סרטיפיקט (אישור) לעלייה לארץ.
אדית התחתנה עם וולטר ברגהאוזן ויחד הם הגיעו לחיפה בתאריך 1/9/1936 באנייה פאטריה (שטובעה מאוחר יותר בתום הפלגה אחרת).
אדית עם וולטר הצטרפו לקיבוץ שפיים אך לאחר שראו שצורת חיים זו אינה מתאימה להם, הם עברו לגור בשכירות בהרצליה, שם אדית עבדה במשקי בית ובטיפול בתינוקות.
בשנת 1937 וולטר התחיל לבנות את הבית ברשפון, לאחר שהם חברו לקבוצת עולי גרמניה ("הייקים") שהצטרפו למושב. בשנים הראשונות וולטר המשיך לעבוד בפרדסים באזור גן-שלמה ותל-ליטבינסקי (כיום קיבוץ געש), ואילו אדית עבדה בעבודות משק בית אצל משפחות ותיקות, וביחד הם הקימו לול תרנגולות, דיר עיזים ומשק ירקות.
בשנת 1938 נולד שמואל (מולי). באותו זמן הצטרף למשפחה גם האבא של וולטר שעלה מגרמניה.
בשנים 1940-1945 וולטר התנדב לצבא הבריטי ושירת במצרים.
אדית נשארה להחזיק את המשק במושב, ובשנת 1944 נולד יואל, הבן השני.
יואל זוכר שאדית היתה זאת שהלכה לאספות הורים בבית הספר היסודי והתיכון, ושביראת כבוד הוא היה שומע ממנה מה אמרו עליו המורים.
מאדית יואל למד להכין ריבות מתאנים שהיה מביא מסידני-עלי, וממנה רכש את חיבתו לבישול.
אדית נהגה ללכת לתפילות החגים שהתקיימו ברשפון, בבית גופרמן, ולעיתים הלכה לבית הכנסת של הייקים בכפר שמריהו. בהמשך הייתה בין מייסדי בית הכנסת ברשפון.
הייתה מעורה בקבוצת הייקים ששיחקו קלפים, כמובן עם קפה ועוגה.
יואל זוכר שהשפה בבית היתה גרמנית, ושבילדותו הוא התבייש בכך, אך כיום ידיעת שפה זאת מהווה עבורו נכס.