בכסלו תש"א-דצמבר ארבעים
פישמן במשאיתו מגיע וכבר מעמיסים.
אבי-יוסף,אמי-חנה ואני בת השנתיים
מתישבים ברשפון-והשמחה עד השמים.
עדיין אין חשמל ואין אפילו מים-
אך יש תקוה רבת שנים
בארץ ישראל להיות חקלאים.
אתנו גם כספה העז,ותרנגולות עשרת-
עוד מעט יהיה פה משק לתפארת.
ובינתיים-צריך להתפרנס
הן אי-אפשר לשבת ולחכות לנס,
יש לחפש עבודות חוץ-
לבית ולמשק לרכוש מה שנחוץ.
צנורות להשקיה,עצי-פרי וגם פרה-
שבאין רפת,בחוץ מעלה גרה.
גם חמור כבר יש-אחד למשקים שלושה
ובקרוב נוכל לקנות גם מחרשה-
לחרוש את החלקה ותרד לשתול,
גם שאר ירקות וכרם לא גדול.
.
רבו הארועים עד קום המדינה-
העפלה,מצור,שמירה והגנה.
אך מזה הזמן בערך
ממש יצאנו אל הדרך.
במשק-לול וגם רפת
בשדה-תפא"ד,מספוא וגם לפת.
לבית הקטן הוספנו עוד חדר
גם שרותים{עד אז בחוץ}-בקיצור הכל בסדר.
רק על הכרם המניב בא הסוף-
במקומו נסלל פה כביש החוף.
הכביש פתח לי את האפשרות
בתיכון חדש ללמוד ולהשלים בגרות.
בהמשך-שרות בנח"ל ולמודי הוראה בסמינר הקבוצים-
העקר שההורים יהין מרוצים.
ואז….מגיע מתל-יוסף הקיבוץ,
אמנון רוזנפלד-בחור חביב וחרוץ.
בט"ו באב תשי"ט-חג האהבה
אסתר ואמנון נישאים-והשמחה רבה.
נאספים פה משפחה,ידידים וכל חברי רשפון
עם הזוג וההורים לחגוג-ולברכם המון.
אחרי התלבטות על המשך הדרך
למשך שש שנים ,בערך
משפחת רוזנפלד לאשדוד מדרימה
להשתלב בקליטת עליה-זו המשימה.
המשפחה מתרחבת-יש כבר שני בנים,
אך סבא-יוסף וסבתא-חנה על המרחק רוטנים
מתגעגעים הם לנכדים ,וגם במשק צריך עזרה,
ומכאן-קצרה הדרך חזרה.
על גבעת הכורכר בונים הם בית,
על בית עבד משקיף-ולידו עץ זית.
בתמוז תשכ"ט יוסף נפטר
אבדנו בעל ,אב וסב יקר.
אך אנו מחליטים לשמור על המורשת
ובכוחות מחודשים לפיתוח המשק לגשת.
מגדלים הודים,ירקות וגם תות במרץ רב-
וגם בן שלישי ,הנושא את שם הסב.
להשלמת ההכנסה-אסתר את מיון הביצים מנהלת
ומשם –להנהלת החשבונות נפתחת דלת.
מספר שנים-גם לספארי מגדלים מספוא,
גם חממות לגידול פרחים נבנות פה.
בקיצור –הכל נראה ורוד ומבטיח,
אך במקביל מתחיל המשק גם חובות להצמיח.
לחקלאות הגיעה שעת משבר-
יש לעשות הכל כדי להתגבר.
אם לא פרחים –נגדל מחסנים,
צריך להתפרנס-הן זאת כולם מבינים.
אמא-סבתא חנה ,זכתה לראות נכדים ונינים-
חייתה עמנו עד גיל שש ושמונים.
במשק היום חיים ביחד-ממש אידיליה-
אסתר ואמנון,בכורם-עודד,אשתו מיכל,ואתם בן וליה.
הבנים הנוספים פנו לדרכם
בנו משפחות –הקימו את ביתם ,
ניר –בבטחון ,ספי –במדע
והלב אומר תודה
להורים שעל משכבם נחים בשלום,
ורק בזכותם הגענו עד הלום.