אגוזי מרים

2005 – 1939

מרים (הלן) נולדה לאירמגרד ולודוויג גריצנר ב 3.7.1939, בפוזנן שבמזרח גרמניה (כיום פולין).

בגיל חודש עלתה לארץ עם הוריה באניה "גלילאה" – האניה האחרונה שהפליגה מטריאסט איטליה, לפלסטינה. לודויג, לחם במלחמת העולם הראשונה עבור הגרמנים ברומניה וזכה לעיטור צלב הברזל והיה יצואן תפוחי אדמה גדול. בזכות עיטורו, קשריו והרבה כסף, הצליח להשיג את האישורים לעלות לפלסטינה. כל שאר בני המשפחות נרצחו בשואה.

הם הגיעו לתל אביב, ולאחר זמן מה התקבצו כמה משפחות ביחד, קנו אדמות, והקימו את כפר שמריהו בסוף 1940.

מסביב היה רק חול וחול ושבטים בדואים נודדים. הם בנו בית גרמני כפרי טיפוסי כמו שידעו והכירו, עם קירות כפולים וגג רעפים מחודד ויפה, למקרה שירד שלג.....

אמא ידעה רק גרמנית ואת העברית למדה בגן.

היה להם משק עזר עם כמה פרות וכמו כולם, גידלו בחצר ירקות לתצרוכת עצמית.

כשעברו, כל הבתים היו בראשית בנייתם. כל ט"ו בשבט היו נוטעים עוד שדרת עצים ולא אחת הטקס התקיים במרפסת ביתם כי ירד גשם.

מכיתה א' צעדה אמא לבד 3/4 שעה כל כיוון לבית הספר ברנדס באזור ג'. בדרך קטפה פרחים שהיום מוגנים ואז צמחו בשפע על הגבעות. אמא למדה בברנדס עד כיתה ח', שנתיים בכפר הירוק ושנתיים בתיכון חדש בת"א.

התגייסה בשנת 1957 לחיל אויר ושרתה בהתחלה בבקרה ובהמשך כמדריכת הדמיית טייס.

כשהשתחררה למדה ביולוגיה\בוטניקה, באוניברסיטת ת"א במכון הביולוגי.

את אבא הכירה בתנועת המושבים ב1960 והתחתנו ב1962.

בשנת 1963 קנו את המשק ברשפון.

אמא ילדה ששה ילדים. עם הזמן בחרה לקחת עוד שלושה ילדים במסגרת אומנה והתמסרה לגידולם.

אמא התעניינה בכל מחקר ארץ ישראל ושלטה היטב בהיסטוריה, בתאריכים, במאורעות ובסיפורי התנ"ך.

בשעות הפנאי בחרה בריקודי עם, שירת מקהלה, טניס, שיעורי ערבית קבועים, הליכה ברגל לים.

היא אהבה לשחק מטקות, התחרדנות בשמש עם ספר ושחייה ארוכה לעומק הים, כשלעיתים קרובות היינו פוגשים אותה שוחה אי שם כשאנו מפליגים על אחת מסירות המפרש שהיו לנו בשיתוף עם משפחת להן.

אחת מאהבותיה הגדולות היתה בוטניקה והגינה כמובן פרחה ושגשגה.

אמא נפטרה ב18 במרץ 2005.

לאמא יש אחות אחת שנולדה בארץ – רותי, 6 ילדים ביולוגים - הדס, סיגל, ארז, דפנה, יערה ונירית – ו-3 ילדים במסגרת אומנה - מאיר, כוכבה וטל.

ועד כה 14 נכדים ו3 נינים.