ברנר חיים

1968 - 1891

חיים נולד בליטא ב-1891. מן הדמויות השורשיות, הקשור בכל נימי נפשו לארץ, דבוק באדמת הכפר, בחקלאות ובחברת המושב - היה חברנו היקר חיים ברנר שהלך לעולמו בדרך של צדיק תם וישר.

חיים ברנר הגיע לכפרנו עם משפחתו בשנים הראשונות ליסוד הכפר. הוא לא חיפש לו פרנסות קלות, ולא שעה לעבודות מחוץ לכפר.

בכל מרצו הרב והלוהט תכנן את גן הירק האינטנסיבי והנרחב בעזרת משפחתו שהייתה אמונה על עבודת-שדה וגן עוד מזמן היותם חברים באגודת "העמלים" (טרוזיניקי) בלטביה. הצליח להניח יסוד איתן למשק חקלאי מעורב. ידו של המנוח היתה בכל, ולא נתפתה לסטות הצידה מדרך היצירה בשדה החקלאות.

במעשהו זה ובאורח החיים שלו, שימש לכולם דוגמא נאה של איכר הקשור בכל נימי נפשו לאדמתו, שצריכה לספק אפשרות קיום הוגנת למשפחה. לא לשווא היה עמלו, הוא ראה ברכה וסיפוק נפשי רב. אך לא לסיפוק צרכיו בלבד התמסר חיים ברנר. שנים רבות עמד על משמרת העבודה הציבורית כחבר מועצת הכפר, וכאחד מחברי המזכירות הפעילה. לא חס על זמנו והשקיע מרץ רב והתעניינות פעילה בכל הנעשה בשטחי המושב שלנו.

בשנים הקשות שעברו על הכפר, כאשר רוב חבריו היו מחוסרי-משק המפרנס את בעליו, כשעדיין היו תלויים בעזרת מוסדות הכפר, ישב חיים ברנר ימים ולילות ועמל יחד עם יתר עסקני הציבור שלנו להתוות תכניות משקיות שיביאו לידי התבססות והתגברות על הקשיים שהעיקו על כולם.

באותם הימים, ימי המלחמות והחירום, רותקו נבחרי הציבור ועמלו במיטב יכולתם להתגבר על הקשיים מכל הסוגים ומסירותו של חיים ברנר לענייני המושב בלעה אותו כליל.

וסוף־סוף נפרצה הדרך - הכפר החל לצאת למרחב ולעמוד ברשות עצמו, וחיים פרש בגילו הגבוה למנוחה בעבודתו בגן הירק שלו, ששימשה לו מעין מרגוע מעסקנותו הסוערת. זקוק היה למנוחה ולשקט נפשי, אך לא לאדם מסוגו של המנוח, הולמת המנוחה המוחלטת.

התעניין גם מרחוק בנעשה בכל שטחי המושב ולבו לא היה שקט, בראותו פה ושם סטיות פרינציפיוניות בחיי הכפר. היה ער לכל הנעשה והגיב, כדרכו, ברגש רב לפגמים שונים. יקר מאד היה לו כפר טיפוחיו, וצר היה לו באין יכולתו להשתתף השתתפות אקטיבית במתן דמות לכפר.

תהי נשמתו של חיים ברנר צרורה בצרור חיינו ועבודתנו. אמן.

א. ליסוד