גבעון דוד

2004 - 1928

אבינו דוד (ג'ורג'ה גולדשטיין) נולד בעיר נובי-סאד שביוגוסלביה, כיום סרביה, ב-1928. אביו היה סוכן נוסע ברחבי אירופה, ואמו עקרת בית.

אחרי הטבח הגדול שטבחו החיילים ההונגרים ביהודים ובסרבים בעיר בינואר 1942, חשבה משפחתו להסתתר בבודפשט, שנחשבה מקום יותר בטוח ליהודים באותו זמן. מחוסר כסף רק אבינו נשלח לבודפשט וגר בפנימיה יהודית בעיר. הפנימיה חדלה להיות מקום בטוח בשנה האחרונה למלחמה, ואבינו ברח מהפנימייה וחי ברחוב במשך ימים עד שנתפס על-ידי שוטר ונשלח לכלא ומשם לצבא ההונגרי. השוטר שאסר את אבינו הציל את חייו כי דוד היה מצטרף ליהודי בודפשט בגטו ממנו נשלחו למחנות השמדה או למסע רגלי. בצבא ההונגרי הוא נפצע לקראת סוף המלחמה ונשלח לבית חולים שדה של הצלב האדום ממנו הוא השתחרר בתום המלחמה.

דוד חזר לנובי-סאד ומצא רק את אמו שחזרה מאושוויץ, בעוד שאביו לא שרד. בנובי-סאד חזר דוד ללימודים וסגר פער של שלוש שנים בשנה אחת. כאשר מדינת ישראל הצעירה נלחמה על עצמאותה הוא החליט לבוא ולהתנדב לצבא. על האנייה 'קפאלוס', שהביאה את העולים מיוגוסלביה, פגש את מירה, התאהב ונשאר בישראל.

הורינו התחתנו בשנת 1950 וקבעו את מושבם ברשפון ליד הוריה של מירה. כחדשיים לפני הולדת דניאלה הם שינו את שם המשפחה מגולדשטיין לגבעון, ועם הזמן הפכו לישראלים לכל דבר. כשדוד השתחרר מהצבא כבר היה נשוי וכמעט אבא, ולכן הלך לעבוד ולא המשיך את לימודיו.

בשנים הראשונות ברשפון עבד דוד במושב כנהג משאית. הנהיגה התאימה למזגו ההרפתקני ואהבתו לטיולים. כנהג זכה ללוות את ילדי בית הספר לכל הטיולים ולקחת את ילדי המושב לחוף הים בקיץ. כאשר 'פישר הזקן' שהיה מנהל המחסן חיפש ממשיך, הוא ראה בזה הזדמנות להחליף מקצוע. אך את אהבתו לתנועה ולנהיגה לא זנח. זכורים לנו לטובה טיולים משפחתיים ברחבי הארץ.

עם הזמן מצבם הכלכלי של ההורים השתפר, והם החלו לטייל בעולם להנאתו הרבה של אבא. אהבתו האחרת, הצילום, השאירה לנו תמונות רבות שתיעדו את הטיולים. בצילומים רבים הוא תיעד גם את המושב וחבריו.

כשבא לגור בוונקובר ב-1998 הוא התאהב בעיר. לא אחת היה עולה על אוטובוס ומוצא את עצמו בפרברים מרוחקים ומגלה עולמות חדשים. בשנים האחרונות מצבו הגופני התדרדר והוא מת ב-2004 מכשל כלייתי וסרטן בכבד.

דניאלה, אילן ואורן גבעון