גרינברג חנה
-
-
גרינברג חנה
1981 - 1910
מילים אלו אני כותבת לך אמי לזכרך כמכתב לזכר ימים עברו.
אותם ימים, שאת אמי, יחד עם אבי, עבדתם ונתתם את מיטב שנותיכם לנו ולמשק, משק ששגשג.
היית עזר שכנגד לאבינו. עבדתם מבוקר עד ערב בבית ובמשק. ופתאום אבא חלה ואת, בכל כוחותיך המשכת לנהל את המשק. עמדת איתנה מול האסון. מה שפחות לבקש עזרה, ולעשות את העבודה לבד, ואיתנו, הבנות.
נישאתי וביקשת שאהיה הבת הממשיכה, למרות שלא קל היה לך, עמדת איתנה בדעתך.
כן, את נתת לנו את השורשים. והנה שוב פוקד אותנו האסון. כן אמא, את חלית וסבלת ייסורים שאין להעלות אותם על הדעת.
ילדי שרוליק וריבקי זוכרים אותך סבתא נאמנה ומסורה. וכאשר אנו מעלים זיכרונות, תמיד עומדות הדמעות בעינינו.
איטקה