היין מרים

2002 - 1911

אמי, מרים מרגוט לבית לבנברג נולדה בברסלאו שבגרמניה (היום ורוצלב בפולין) בשנת 1911 למשפחה מסורתית ציונית.

כשהחל אביה, סבי, לחוש את הקדרות והשינוי באווירה, והחלו להיראות סמלי צלב הקרס על בגדי הילדים בבית הספר שבו למדה אמי, עודד סבי את בתו לעלות עם חבריה לפלשתינה (אחיה הבכור כבר הגיע לארץ לפני כן) והיא הגיעה ביום הולדתה ב-24.7.1933 לחוף יפו ומשם ישירות לרעננה. הוריה ואח נוסף הגיעו חצי שנה מאוחר יותר ואתם מעט מן הרכוש שעדיין אפשר היה להוציא מגרמניה. בין הפריטים היה הפסנתר שלה שליווה אותה כל חייה.

הפסנתר היווה בארץ החדשה מקור פרנסה. כבר בשנים הראשונות ברעננה ניגנה בגני הילדים ונתנה שם שיעורים פרטיים. כשהכירה את אבי יעקב, הוצע לו להתיישב ברשפון כשנה לאחר העלייה לקרקע. היא לא התלהבה מהרעיון לגור "במקום נידח" קרוב לבדואים של סידני עלי, אבל לאחר זמן קצר התאהבה בישוב בחברים ובחברות בו, הביאה לכאן גם את הוריה ולא עזבה אותו עד יום פטירתה באוגוסט 2002.

ברשפון לימדה את ילדי המושב הראשונים לנגן בפסנתר ובין תלמידיה היו בלהה ליסבודר (ליסוד) עמנואלה כהנר, נעמי גץ, ומאיר הורביץ (הר-ציון). היא גם ניגנה בשעורי הריתמיקה בגן הילדים. זכור לי שילדי הגן היו מגיעים לביתנו, היינו מרימים את השולחן על הספה בחדר האורחים (שהפך בערב חדר השינה של הוריי) ושם התקיימו שיעורי הריתמיקה.

אמי ליוותה גם את ההצגות בבית הספר שביימו המורה רחל שדמי ואברהם מרקוס מנהל בית הספר.

כשאחי ואני היינו ילדים, ניגנו ההורים יחד דואטים: אמי בפסנתר ואבי בכינור.

אמי מרים הייתה אישה דעתנית שוחרת תרבות וצנועה מאוד. יום יום קראה עיתון בשפה הגרמנית (כמו רוב ה-"ייקים" היא התקשתה בשפה העברית). קראה ספרים מספרות טובה ועד ספרים היסטוריים ומדעיים. תחביבה בין היתר היה התכתבות. הרבתה להתכתב עם אישים בעולם, ובארץ - עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק הוינאי. היא הרבתה להקשיב לאוסף התקליטים הגדול שהיה בביתנו ולא החמיצה אף קונצרט של התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות בתל אביב.

מרים מעולם לא רצתה לעזוב את גבולות הארץ או לנסוע לטייל בחו"ל. העדיפה לחיות בצנעה, ליהנות מחייה הפשוטים והצנועים בארץ ולהיות אסירת תודה להוריה ולאחיה שעזבו את גרמניה במועד ובכך לזכות לחיות עם משפחתה.