חסר רכיב

וייס יהודית

וייס יהודית
-
-
וייס יהודית
2008 -1947

אמי נולדה במחנה העקורים בגרמניה לאחר המלחמה הנוראה. הוריה אפרים ורחל עוגן, ניצולי אושוויץ, התחתנו במחנה. 
לאחר שנה עלו ארצה והתגוררו בנתניה בדירת חדר עם אחיה של סבתי ואשתו, לאחר מכן הוצע להם לעבור למושב אביחיל ולאחר מכן היו ממקימי מושב בית-חנניה ומשם עברו למושב עין איילה בו השתקעו. סבי היה חקלאי וסבתי עזרה בכל מה שיכלה, אמי עברה בגיל 10 כילדת חוץ לקיבוץ יסעור שבו גרה אחות סבתי, מאחר שסבתי חלתה ולא יכלה לטפל בכל הילדים.
בגיל 17 אמי התחתנה עם בעלה הראשון אריה שוורץ ונולדו להם שלוש בנות. הם התגוררו עם הוריו במשק בעין איילה במשך שבע שנים, עד שאריה חלה במחלה קשה ונפטר בשנת 1970 .
לאחר שנה אמי הכירה את אבי משה וייס דרך שידוך. השדכן היה דב פישר, שכן של אבי ברשפון, ובסוף שנת 1971 הם נישאו ברבנות בהרצליה.
בשנת 1973 נולדתי אני, יפה. זו הייתה שמחה גדולה שכן אבי היה ללא ילדים והוא בן 50. זה היה ניצחונו על הנאצים. בשנת 1978 נולד אחי אריאל.
אמי הייתה מאד מסורה לאבי ולנו הילדים, עזרה באחזקת המשק, בלולים ובעגלים שטיפלה בהם לבדה. היא גם הייתה יד ימינו של אבי בעסק של חלקי החילוף שהפעיל. כל טלפון שהגיע הייתה רצה לשטח לקרוא לאבי, והיו עשרות כאלה כל יום. ותמיד הייתה ארוחה חמה בבית וכל יום בגד נקי ללבוש.
אבי ואמי היו מכניסי אורחים, ולא היה יום שלא אכלו ושתו אצלנו אנשים.
לאחר שאבי נפטר, אמי התמסרה לנכדים ועזרה לכולנו בגידולם. לאחר שאחותי רונית ילדה תאומים, אמי עברה להתגורר אצלה ובמשך 8 שנים עזרה בגידולם עד יום מותה.
בינואר 2008 מכרנו את המשק ועשרה חודשים לאחר מכן אמי החזירה את נשמתה לבורא בצורה טראגית, פתאומיות וטראומתית לכולנו, והכאב עדיין צורב. 
תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים
י"ב חשון תשס"ט 
יפה בכר

חסר רכיב