חסר רכיב

ברגהאוזן וולטר

ברגהאוזן וולטר
-
-
ברגהוזן וולטר
1985 - 1904
אבא הכשיר את עצמו לעליה לארץ בחוות ריסן בגרמניה, בשנת 1936 ועלה ארצה באוקטובר של אותה שנה, יחד עם רעייתו אדית.
הם היו ממקימי קיבוץ שפיים, אך לאחר תקופה של כ-4 חודשים החליטו, שצורת חיים זו לא בשבילם. הם עברו לגור בשכירות בהרצליה ואבא עבד בפרדסים באזור. בתחילת שנת 1937 קיבלו הורי הלוואה של 200 לא״י, מהתאחדות עולי גרמניה, כדי להקים את המשק ברשפון וכך התארגנו קבוצה של משפחות שעלו מגרמניה והתיישבו במושב.
בשנים הראשונות ברשפון המשיך אבא לעבוד בפרדסים באזור גן שלמה, תל ליטבינסקי, מהלך של יותר מחצי שעה ע״ג חמור (שכר העבודה היה 15-20 גרוש ליום - כשבגרוש היה חור...), עבודת טוריה לחפירת "צלחות" (גומות השקייה סביב העצים). לאט לאט הקים משק חקלאי מעורב, בעיקר ירקות ותרנגולות. בשנים 1940-45 התנדב לשרת בצבא הבריטי ולחם במדבר סהרה כנגד צבאות רומל.
אח״כ עבד במחסן אספקת התערובת, במקום שם עומדת כיום המרפאה. תפקידו היה להעמיס שקי תערובת.
בחורף 1950-51, כשירד שלג, קפאו מטעי הבננות והיוו מכה קשה למשפחה, כמו למשפחות נוספות בכפר. מטעי הבננות היו במקום שאחר-כך התיישבו משפחות העולים מיוגוסלביה. אבא תמיד חיפש דרך לפרנס את המשפחה בכבוד, כאשר המשק משמש לו כבסיס ובתקופות הקשות בחקלאות, עבד גם מחוץ למושב - בבית מלון ובפקידות. גם במושב עצמו עסק בכמה עבודות כמו ניקיון בית העם.
בסוף שנות ה-50 היתה פריצת דרך במושב ונשתלו הפרדסים. קיבלנו 7 דונם וגם שם אני זוכר את השנים הראשונות כאשר עסק אבא בהשקיה בעזרת צינורות אלומיניום ובהעברת קוים. בהמשך, בשנת 1957, הקמנו רפת, קיבלנו את שתי העגלות הראשונות ובהמשך גם טרקטור "פורשה". עד אז היו החמור והסוס מכונות העבודה במשק.
בשנות חייו האחרונות, כדי לשמור על תעסוקה ולהיות מעורה מבחינה חברתית, ניהל אבא את תחנת הדלק.
אבא היה תמיד נוח לבריות ואהב חברה ושיחה נעימה.
בנו יואל.
חסר רכיב