גרינברג חנה וישראל – סקופ איטקה
משק סקופ-גרינברג
משק מס` 26, רח` השקד 23
ישראל וחנה גרינברג ז"ל היו מהעולים אשר הצליחו לשרוד ולחמוק מן הגרמנים הנאצים ועלו לארץ עם שתי הבנות אסתר ורחל, למחנה העולים באר יעקב.לימים גילו את אסתר זילבר, בת דודה של ישראל ז"ל, אשר גרה ברשפון וביקשו ממשפחת זילבר שיעזרו להם לצאת ממחנה העולים. משפ` זילבר קלטה אותם בביתם הקטן, רק שמיכה חילקה את החדר המשותף. לאחר מכן עברו לצריפון שבחצר.
בשנת 1950 כשהוקמה שכונת היגוסלבים, קבלה גם משפ` גרינברג בית "צריף שוודי".
בשנת 1952 נולדתי אני איטקה, הצברית (אבא ז"ל ציפה לבן, כיבוד הוכן לברית אך מה לעשות
שוב נולדה בת).
ההורים ישראל וחנה ז"ל היו אנשי עבודה נאמנים ומסורים בלב ובנפש למשפחה ולמקום. מכרו רכוש שהביאו איתם ארצה וקנו צינורות השקיה וציוד חקלאי נוסף. הקימו משק בעמל רב,
רפת, לול ושדה ירק שהווה מקור פרנסה מכובד.
גם לאחר מותו של אבי בשנת 1969 אמיז"ל, אחותי רחל ואני נרתמנו בעול אחזקת המשק. להמשיך ולשמור על העשייה ומקור הפרנסה.
לימים בקשה אמא ז"ל ממני שאהיה הבת הממשיכה, למרות כל הקשיים עמדה איתנה על דעתה.
אריה בעלי ז"ל ואני המשכנו במסורת המשפחתית של עבודה ונאמנות לשמור על המשק.
אחרי מותו של אריה ז"ל המשכתי עם ילדי ישראל, רוית (רבקי) וחן באחזקת המשק ושמירה על מקור הפרנסה של הורי ז"ל, אך הקריסה בחקלאות וחוק הגליל גרמו לחיסולו של משק העופות.
לאחר מספר שנים הגענו למסקנה שיש לעקור את הפרדסים, ההחלטה היתה קשה ולמעשה זה היה שלב חיסול המשק החקלאי.
כיום אני עובדת כמזכירה במועצה האזורית שלנו.
משק מס` 26, רח` השקד 23
ישראל וחנה גרינברג ז"ל היו מהעולים אשר הצליחו לשרוד ולחמוק מן הגרמנים הנאצים ועלו לארץ עם שתי הבנות אסתר ורחל, למחנה העולים באר יעקב.לימים גילו את אסתר זילבר, בת דודה של ישראל ז"ל, אשר גרה ברשפון וביקשו ממשפחת זילבר שיעזרו להם לצאת ממחנה העולים. משפ` זילבר קלטה אותם בביתם הקטן, רק שמיכה חילקה את החדר המשותף. לאחר מכן עברו לצריפון שבחצר.
בשנת 1950 כשהוקמה שכונת היגוסלבים, קבלה גם משפ` גרינברג בית "צריף שוודי".
בשנת 1952 נולדתי אני איטקה, הצברית (אבא ז"ל ציפה לבן, כיבוד הוכן לברית אך מה לעשות
שוב נולדה בת).
ההורים ישראל וחנה ז"ל היו אנשי עבודה נאמנים ומסורים בלב ובנפש למשפחה ולמקום. מכרו רכוש שהביאו איתם ארצה וקנו צינורות השקיה וציוד חקלאי נוסף. הקימו משק בעמל רב,
רפת, לול ושדה ירק שהווה מקור פרנסה מכובד.
גם לאחר מותו של אבי בשנת 1969 אמיז"ל, אחותי רחל ואני נרתמנו בעול אחזקת המשק. להמשיך ולשמור על העשייה ומקור הפרנסה.
לימים בקשה אמא ז"ל ממני שאהיה הבת הממשיכה, למרות כל הקשיים עמדה איתנה על דעתה.
אריה בעלי ז"ל ואני המשכנו במסורת המשפחתית של עבודה ונאמנות לשמור על המשק.
אחרי מותו של אריה ז"ל המשכתי עם ילדי ישראל, רוית (רבקי) וחן באחזקת המשק ושמירה על מקור הפרנסה של הורי ז"ל, אך הקריסה בחקלאות וחוק הגליל גרמו לחיסולו של משק העופות.
לאחר מספר שנים הגענו למסקנה שיש לעקור את הפרדסים, ההחלטה היתה קשה ולמעשה זה היה שלב חיסול המשק החקלאי.
כיום אני עובדת כמזכירה במועצה האזורית שלנו.
כתבה: איטקה סקופ
מיקום במפה