לייש סוניה ואריה
משק סוניה ואריה לייש
כיום משק צרבוניץ שושנה ואורי. רח השקד 12.
ההורים סוניה ואריה והילדים עקיבא, עמיקם ועליזה, היום ריפל.
הגענו לרשפון בשנת 1955 – משפחה עירונית שלא היה לה מושג בחקלאות, אך עם הרבה חלומות. אבי אריה הקדים את זמנו בשנים רבות. הוא חלם על חקלאות ללא רעלים וללא ריסוס, מה שנקראת היום חקלאות אורגאנית וניסה את כוחו בה. אבא היה בין הראשונים, אני חושבת אפילו בארץ, שנטע עצי אבוקדו כשבקושי ידעו בארץ מהו אבוקדו. אך מפני שצריך היה לפרנס את משפחתו, המשיך גם בעבודתו מחוץ למושב, לכן לא יכול היה להתמסר כולו לחלום טיפוח המשק החקלאי.
אחרי נישואי, ניסה אחי עקיבא, ביחד עם יוסי בן זוגי, להמשיך את דרכו של אבא אריה ולעבד את אדמת המשק, אך אז פרצה מלחמת ששת הימים, שניהם גויסו למלחמה וכל מה שהשקיעו בחקלאות ירד לטמיון וכך גם החלום.
רוב שנות ילדותי המשמעותיות עברו עלי ברשפון ומבחינתי זו היתה תקופה נפלאה. עד היום אני זוכרת את המיוחדות שאפיינה את המושב – לכל אירוע או חג היו טקסים ומסיבות, שהיו חג לכולם, בעיקר לנו, הילדים. המיוחד ביותר היה אז היחד, או כפי שאנחנו נוהגים היום לומר – הביחד.
אני זוכרת את סיום סלילת הכביש במושב – סיבה נהדרת למסיבה וכל המושב השתתף בנסיעה על הכביש בכל רחבי המושב ב"תופים ומצילות".
תקופה יפה ותמימה היתה אז. באופן אישי אני מרגישה בת מזל שהתחנכתי ברשפון.
משפחת לייש נאלצה לעזוב את רשפון בשנת 1969 היום גרה משפחת צרבוניץ שושנה ואורי בביתנו.
סוניה לייש נפטרה בשנת 1983. עקיבא ליש נפטר בשנת 1986. אריה לייש נפטר בשנת 2000 ועמיקם ליש נפטר בשנת 2004.
אני, עליזה (ליש) ריפל, חיה ובועטת, מתגוררת באבן יהודה, עם יוסי בן זוגי (אגב, שכנים של אורי גץ) ולעולם איני נרפאת מן הנוסטלגיה המופלאה, בתקופת חיינו ברשפון.
כיום משק צרבוניץ שושנה ואורי. רח השקד 12.
ההורים סוניה ואריה והילדים עקיבא, עמיקם ועליזה, היום ריפל.
הגענו לרשפון בשנת 1955 – משפחה עירונית שלא היה לה מושג בחקלאות, אך עם הרבה חלומות. אבי אריה הקדים את זמנו בשנים רבות. הוא חלם על חקלאות ללא רעלים וללא ריסוס, מה שנקראת היום חקלאות אורגאנית וניסה את כוחו בה. אבא היה בין הראשונים, אני חושבת אפילו בארץ, שנטע עצי אבוקדו כשבקושי ידעו בארץ מהו אבוקדו. אך מפני שצריך היה לפרנס את משפחתו, המשיך גם בעבודתו מחוץ למושב, לכן לא יכול היה להתמסר כולו לחלום טיפוח המשק החקלאי.
אחרי נישואי, ניסה אחי עקיבא, ביחד עם יוסי בן זוגי, להמשיך את דרכו של אבא אריה ולעבד את אדמת המשק, אך אז פרצה מלחמת ששת הימים, שניהם גויסו למלחמה וכל מה שהשקיעו בחקלאות ירד לטמיון וכך גם החלום.
רוב שנות ילדותי המשמעותיות עברו עלי ברשפון ומבחינתי זו היתה תקופה נפלאה. עד היום אני זוכרת את המיוחדות שאפיינה את המושב – לכל אירוע או חג היו טקסים ומסיבות, שהיו חג לכולם, בעיקר לנו, הילדים. המיוחד ביותר היה אז היחד, או כפי שאנחנו נוהגים היום לומר – הביחד.
אני זוכרת את סיום סלילת הכביש במושב – סיבה נהדרת למסיבה וכל המושב השתתף בנסיעה על הכביש בכל רחבי המושב ב"תופים ומצילות".
תקופה יפה ותמימה היתה אז. באופן אישי אני מרגישה בת מזל שהתחנכתי ברשפון.
משפחת לייש נאלצה לעזוב את רשפון בשנת 1969 היום גרה משפחת צרבוניץ שושנה ואורי בביתנו.
סוניה לייש נפטרה בשנת 1983. עקיבא ליש נפטר בשנת 1986. אריה לייש נפטר בשנת 2000 ועמיקם ליש נפטר בשנת 2004.
אני, עליזה (ליש) ריפל, חיה ובועטת, מתגוררת באבן יהודה, עם יוסי בן זוגי (אגב, שכנים של אורי גץ) ולעולם איני נרפאת מן הנוסטלגיה המופלאה, בתקופת חיינו ברשפון.
מיקום במפה